ת"א 48770-09-14 יוסופוב ואח' נ' הפול ואח'

התובע, יליד 1978, הגיש תביעה זו לפיצוי כספי בגין נזק גוף שנגרם לו בתאונת דרכים ביום 9.12.2010, ע"פ חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה 1975.

כיוון שמדובר גם בתאונת עבודה, ניתנה קביעת נכות ע"פ דין ע"י המוסד לביטוח לאומי, לפיה לא נגרמה לתובע כל נכות עקב התאונה.

עיינתי בכתבי הטענות, בחוות הדעת ובתחשיבי הנזק שהגישו הצדדים, והבאתי בחשבון, בין מכלול השיקולים, גם את השיקולים הבאים: מדובר בתאונה שלא גרמה לנכות ; התובע הפנה לממצאים הרפואיים מהתיעוד הרפואי בעניינו, בדבר פציעה בגולגולת ושט"ד סביב העיניים ורגישות בגב ; התובע עבד כעובד נקיון ולטענתו שב לעבודה לאחר 19 ימי מחלה ; הנתבעת 1 טענה כי פוליסת הביטוח של הרכב הפוגע בוטלה כאשר הנהג הפוגע רכש את הקטנוע, ולכן אין כיסוי ביטוחי ויש לחייב את קרנית ; הנתבעת 2 טענה כי עדיין לא התקבל כל החומר הרפואי מהמוסד לביטוח לאומי ; הנתבעת 2 טענה כי הנהג הפוגע הציג במשטרה תעודת ביטוח חובה, ולכן הנטל על הנתבעת 1 לשכנע כי לא היה כיסוי ביטוחי ; הנתבעת 2 טענה כי לא צורפו תלושי שכר, וכי לפי אישור המוסד לביטוח לאומי מדובר בשלושה ימי היעדרות בלבד.

נוכח מכלול השיקולים, הצעת בית המשפט לסיום התיק בפשרה היא בסכום כולל של 7,000 ₪ בתוספת שכ"ט כחוק והשבת אגרה, כשלצרכי פשרה, תשא הנתבעת 2 קרנית בשש שביעיות ממנו, והנתבעת 1 בשביעית מהסכום האמור.

יודגש כי הצעת הפשרה היא רק מסד למשא ומתן בין הצדדים.

הצדדים יבואו בדברים ויודיעו עד ליום 20.7.15 אם הגיעו להסכמות או שאין מנוס מקידום התיק לשמיעה.

לעיוני ביום 21.7.15.

ניתנה היום, ל' סיוון תשע"ה, 17 יוני 2015, בהעדר הצדדים.