דאדו נ' פנחס ואח'

בפניי תביעת התובע לפיצויים בגין לשון הרע.

עפ"י הנטען בכתב התביעה, התובע מר דאדו והנתבעים, גב' ומר פנחס, הינם שכנים. התובע שימש במשך כעשור כנציג ועד הבית בבניין, ובכלל זאת תרם ותורם מזמנו ומרצו למען ניהול ענייני הבית במסירות ובמקצועיות וככזה הוא מוכר בין כל שכניו וחבריו.

לטענת התובע, על רקע רצונה של הנתבעת 1 גב' פנחס (להלן: "הנתבעת") ליטול חלק בפעילות ועד הבניין, אשר לא התממש, פתחו נגדו הנתבעים בקמפיין השמצות משולח רסן, וגרמו לו נזקים חמורים.

בכתב התביעה מפורטים לא פחות מ – 12 פרסומים, אשר מרביתם פרסומים המיוחסים לנתבעים לפיהם, בהזדמנויות שונות, ובעיקר אגב אסיפת דיירים שיזמו, השמיצו את התובע באזני שכנים רבים ושונים, כינוהו גנב, וטענו באזני השכנים כי הוא מועל בכספי הבניין וכי יש בידיהם הוכחות לכך.

מעבר לכך נטען, כי בהזדמנות אחת תקף הנתבע 2 מר פנחס (להלן: "הנתבע") מילולית את התובע עת נפגשו במלתחות הקאנטרי, והטיח בו האשמות קשות בנוכחות אנשים רבים (פרסום שביעי ושמיני).

בנוסף, נטען כי בהזדמנות נוספת, התקשר הנתבע למקום עבודתו של התובע (מכון התקנים) לא פחות משלוש פעמים, והשמיץ אותו באזני הממונים עליו (פרסום שנים עשר).

בכתב ההגנה הכחישו הנתבעים את הפרסומים המיוחסים להם, וטענו כי בסה"כ ביקשו לעמוד על זכותם לקבל דו"חות כספיים ומאזנים המשקפים את ההכנסות וההוצאות של הבניין, כפי זכותם עפ"י החוק. הנתבעים ציינו, כי אכן הנתבעת ביקשה להצטרף כנציגת הוועד ונדחתה בתוקף ע"י התובע, ואכן כינסו אסיפת דיירים שנועדה לטענתם לקבל תשובות לתהיות ולחששות שהביעו, ואולם הדגישו כי לא השמיצו את התובע ולא פרסמו אודותיו דבר מן המיוחס להם.

הנתבעים הכחישו מכל וכל את הטענות לגבי אירוע הקאנטרי, וטענו כי התובע והנתבע אכן נפגשים מעת לעת בקאנטרי אולם יחסיהם חבריים ומעולם לא התרחש ביניהם עימות כנטען. עוד הכחישו הנתבעים בכתב ההגנה מכל וכל כי הנתבע יצר קשר עם מקום עבודתו של התובע כנטען.

רקע עובדתי ויחסי הצדדים