ת"א 48731-11-11 אבו טיר נ' קרנית-קרן לפיצוי נפגעי תאונת דרכים

לפני בקשה לפסיקת הוצאות מטעם קרנית-קרן לנפגעי תאונת דרכים (להלן: קרנית).

התובע הגיש תביעה נגד קרנית לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, עקב תאונת דרכים. בכתב התביעה נטען כי ביום 21.2.11, בעודו ממתין לחברו בסמוך לכיכר אפרת, נפגע התובע מרכב חולף שסטה ממסלולו והתנגש בו. הרכב עזב את המקום מבלי שהנהג השאיר פרטים כלשהם ולתובע נגרמו נזקי גוף.

בסמוך להגשת כתב התביעה הוגשה בקשה לתשלום תכוף. במסגרת כתב התשובה הכחישה קרנית את טענות התובע לגבי נסיבות התאונה. לטענתה התובע נפגע עת נהג ברכב ללא ביטוח בשכונת ארטאס בבית לחם. לאחר דיון בבקשה, אשר במסגרתו נחקר התובע לגבי נסיבות התאונה, הבקשה נדחתה (החלטת כבוד השופטת ע' כהן מיום 19.3.12). בית המשפט ציין כי: "קיים ספק ממשי ביחס לנסיבות אירוע התאונה ובשאלה האם אמנם מדובר בתאונת פגע וברח, כפי שטוען התובע". עוד נקבע כי הוצאות ההליך יישקלו בסיומו ובהתאם לתוצאותיו.

בהמשך ההליך הוגשו תצהירים מטעם התביעה על ידי התובע וחברו. התובע הצהיר כי בעודו ממתין לחברו "בזמן שהייתי עסוק בטלפון הניד הגיח רכב במהירות מאחורה, התנגש בי והעיף אותי אל מעבר למעקה. הרכב ברח מהמקום מבלי שהיה לי את האפשרות והיכולת לרשום את פרטיו". חברו של התובע אישר בתצהירו כי קבע להיפגש עמו בכיכר אפרת (ליד היישוב אפרת). הוא הצהיר כי לא ראה את התרחשות התאונה אולם כאשר הגיע למקום "[ו]פתאום ראיתי המולה של אנשים ואמבולנס במקום. לא הבנתי מה קרה. ניגשתי לאחד האנשים ושאלתי מה קרה. הבנתי ממנו כי רכב חולף פגע בבחור וברח. הסתכלתי לעבר הנפגע וראיתי שזה מוחמד (התובע, ש.ל)". התובע וחברו נחקרו על תצהיריהם. התובע עמד על גרסתו לגבי נסיבות התרחשות התאונה והכחיש את טענת קרנית בעניין זה. אף חברו עמד על גרסתו.

בהמשך ההליך הגישה קרנית בקשה לתיקון כתב הגנה באופן שתתווסף טענה לפיה התובע נהג ברכב כשאין לו ביטוח. קרנית הבהירה כי בשלב זה לא עלה בידה לצלם את תיק המשטרה שנפתח ברשות הפלסטינית בקשר לתאונה אולם חוקר מטעמה הצליח לעיין בו. מתיק המשטרה עלה כי האירוע התרחש בבית לחם כאשר התובע התיר לחברו לנהוג ברכבו, רכב מסוג אלפא רומאו בצבע אדום. התובע ישב בצדי הכביש וחברו השתולל עם הרכב ופגע בו. עוד נטען כי כנגד חברו של התובע הוגש כתב אישום על ידי הגורמים הרלבנטיים ברשות הפלסטינית בגין נהיגה ברכב ללא ביטוח. קרנית הצביעה על הקושי הרב להשיג את תיק המשטרה. הובהר על ידה כי יש להגיש בקשה בעניין זה לשופט בבית המשפט בשטחי הרשות הפלסטינית וכי אישור לכך ניתן בקושי רב. הבקשה לתיקון כתב ההגנה התקבלה (החלטתי מיום 26.7.14).

ביום 23.9.14 הוגשה בקשה על ידי קרנית לזימון התובע לחקירה משלימה. הבקשה התקבלה (החלטתי מיום 2.11.14) והתובע נחקר פעם נוספת. תחילה עמד על גרסתו לגבי נסיבות התאונה אולם כאשר הוצג לפניו תיק החקירה במשטרה הפלסטינית, אשר קרנית הצליחה לשים ידה עליו, הודיע על חזרתו מהתביעה. לפיכך התביעה כנגד קרנית נדחתה.

לטענת קרנית, יש לחייב את התובע במלוא הוצאותיה ושכר טרחת בא כוחה. זאת שכן עסקינן בניסיון לקבלת דבר במרמה שכן אם התובע היה מצליח במזימתו קופת הציבור הייתה משלמת לו סכום נכבד. התובע סבר כי יצליח להערים על קרנית שכן הראיות והעדים היו כולם ברשות הפלסטינית והוא הסתמך על כך שבשל הקושי בשיתוף הפעולה עם הגורמים הרלבנטיים היא לא תצליח להשיג את הראיות הנדרשות להוכחת גרסתה לאירוע.

התובע מצדו הביע חרטה על גרירתה של קרנית להליך וביקש כי יתחשבו במצבו הרפואי הקשה ובכך שאין בידו האמצעים הכלכליים הנדרשים להשיב את הסכומים הנכבדים שהוצאו על ידה לצורך ניהול המשפט.

למותר לציין כי התנהגות התובע ראויה לגינוי. כבר בסמוך לתחילת ההליך טענה קרנית כי התאונה לא התרחשה בנסיבות אותן טען התובע. חרף האמור התובע דבק בגרסתו והמשיך לנהל את ההליך. במסגרת זאת, התובע לא היסס להצהיר על עובדות שאינן אמת, להעיד לגביהן במסגרת חקירתו הנגדית ולגרור עמו עד נוסף אשר אף הוא נטל חלק במהלכים אלה. לתובע היו הזדמנויות רבות לזנוח את תביעתו אך הוא בחר שלא לעשות כן. מקובלת עלי טענת קרנית כי התובע ביקש לנצל לרעה את הקושי הראייתי שעמד בפניה. גם כאשר מתרחשת תאונה בישראל, לפני קרנית ניצב קושי ראייתי בבדיקת טענות לפיהן תאונה מהסוג הנטען אכן התרחשה. קל וחומר כאשר מדובר באירוע המתרחש בשטחי הרשות הפלסטינית. התובע סמך על כך שבשל קושי זה לא תצא האמת לאור ותישאר "חבויה" בתוך תיקי החקירה ברשות הפלסטינית. התובע חזר בו מתביעתו רק כאשר קרנית הצליחה לשים ידה על תיק המשטרה בקשר לתאונה בה נפגע.