ת"א 48717-03-15

בעניין: בקשה לביטול פסק דין

1.ביום 22/3/15 הגישה התובעת כנגד הנתבע תביעה כספית על סך 85 אלף ₪ בטענה כי ביום 2/3/13 תועד הנתבע כמי שמפר בבית העסק שבבעלותו את זכויות היוצרים של התובעת בעת שידור משחק הכדורגל בין הפועל תל-אביב לבין מ.ס. אשדוד, אשר שודר בערוץ ספורט 1. באשר לגובה הפיצוי מפנה ב"כ התובעת להוראת סעיף 56(א) לחוק זכות יוצרים המאפשר לבית המשפט לפסוק פיצוי בשל כל הפרה ללא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 100 אלף ₪. מטעמי אגרה הועמד הפיצוי על סך של 85 אלף ₪.

2.על בסיס אישור מסירה ותצהיר מוסר לפיהם ביום 27/4/15 המציא המוסר הפרטי עאלם איהאב את כתב התביעה לנתבע בכפר יאסיף והנתבע סירב לחתום על אישור המסירה , ניתן ביום 1/6/15 פסק דין בהעדר הגנה המחייב את הנתבע לשלם לתובעת את מלוא סכום התביעה בצירוף הוצאות ושכ"ט עו"ד.

3.ביום 2/8/15 הגיש הנתבע את הבקשה שבפניי לביטול פסק הדין. הנתבע טען כי מעולם לא קיבל את כתב התביעה ולכן לא הגיש כתב הגנה. הנתבע טען כי ביום 27/7/15 קיבל החלטה מיום 1/6/15 יחד עם בקשה למתן פסק דין ופסיקתא ומכאן עיתוי הגשת הבקשה לביטול פסק הדין. במסגרת התצהיר התומך בבקשה לא טען הנתבע דבר לגבי סיכויי ההגנה. במסגרת הבקשה נטען כי אם יתקיים דיון לגופה של התביעה, קיים סיכוי גבוה שהתוצאה תשתנה.

4.כבר בהחלטת הביניים מיום 3/8/15 הצבעתי על הבעייתיות באופן בו הוגשה הבקשה כאשר נימקתי את התניית עיכוב הביצוע של פסק הדין בהפקדת 1,000 ₪ בכך שלא ברור מדוע הבקשה אינה כוללת התייחסות לכל מסמכי התיק לאור היכולת לעיין בתיק בית המשפט טרם הגשת הבקשה. אין ספק שהנתבע קיבל החלטה זו שכן הנתבע הפקיד בקופת בית המשפט את הסך של 1,000 ₪ בהתאם לאותה החלטה.

5.ביום 21/9/15 הוגשה תגובת התובעת המתנגדת לביטול פסק הדין. במסגרת התגובה ניתן פירוט נוסף לגבי נסיבות המסירה של כתב התביעה לנתבע. צורף דו"ח של הגוף שביצע את המסירה ששמו בר ביצוע. באותו דו"ח נכתב כי הנתבע גובהו 1.65 שערו שחור, מבנה גופו בינוני וביתו מצוי אחרי ממתקי נצרת. עוד נטען כי פסק הדין נמסר על ידי אותו מוסר באותה כתובת לאביו של הנתבע סמיר. מודגש כי מעיון בבקשה עולה שהנתבע מבקש רק לבטל את פסק הדין מחובת הצסק שכ ן אינו טוען דבר לגופו של עניין. נטען כי אין מקום לבטל את פסק הדין מחובת הצדק בשל עמדת הפסיקה לרבות מותב זה לפיה בהעדר התייחסות לאישור המסירה על בסיסו ניתן פסק הדין, אין מקום לבטל את פסק הדין מחובת הצדק. הודגש כי הנתבע לא ניסה לתקן את מחדליו כאמור בבקשה המקורית חרף האמור לעניין זה בהחלטת הביניים מיום 3/8/15.

6.תגובת ב"כ התובעת הומצאה לב"כ הנתבע ביום 2/10/15. על פי החלטתי מיום 3/8/15 ועל פי תקנה 241 היה על הנתבע להשיב לאמור בתגובה תוך 10 ימים ממועד קבלתה. כיוון שהנתבע לא עשה כן, התיק בשל למתן החלטה על בסיס החומר המצוי בתיק.

7.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות מנימוקי ב"כ התובעת וכפי שיפורט להלן.

8.בשורה של החלטות, אשר חלק מהן הובאו במסגרת התגובה, נקבע כי כאשר מי שמבקש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק לא מתייחס לאישור המסירה על בסיסו ניתן פסק דין וסרוק בתיק בית המשפט, יש לדחות את בקשתו לביטול פסק הדין מחובת הצדק.