ת"א 48704-06-12 לסרי נ' השבוע באשדוד בע"מ ואח'

בקשה לקבוע כי המועד להגשת ראיות התובע תקבע לאחר סיום שמיעת כל עדי הנתבעים, ובכלל זה הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם התובע לפי תקנה 168 לתקסד"א. הבקשה הועלתה ביום 16/2/16 כשבועיים לאחר המועד האחרון להגשת ראיות התובע (החלטה מיום 9/7/15 שניתנה במעמד הצדדים (להלן: "ההחלטה"). הבקשה היא לסטות מההחלטה מיום הטיעון הוא כי הנתבעים נסמכים גם על עדים שיעידו ללא תצהיר והם על פני הדברים החלק הארי של עדויות הנתבעים. כן נטען כי לא ניתן להעריך מראש האם לאור החקירות הנגדיות יבקשו הנתבעים להעיד עדים נוספים.

באי כוח הנתבעים מתנגדים לבקשה וטוענים כי יש לקבוע כי התובע איחר בהגשת ראיותיו ולא יותר לו להעיד עדים לפי הוראות תקנה 168(ב) לתקסד"א.

מדובר בהוראות של ניהול ההליך שהן בסמכות בית המשפט השומע את התיק [רע"א 2868/12 פולק נ' Allianz Versicherungs AG (9/5/12) (להלן: עניין- פולק)]. ההחלטה מתיישבת עם הפסיקה המאוחרת לפסיקה אליה הפנה בא כוח התובע [רע"א 3312/04 אשורנס ג'נרל דה פרנס נ' הכונס הרשמי בתפקידו כמפרק בנק צפון אמריקה בע"מ, פ"ד ס'(3) 245 , 253, 262 (2005) (להלן: "עניין - אשורנס"); עניין- פולק)]. הפסיקה הכירה בנסיבות חריגות של סטייה מהכלל [עניין- אשורנס, עמ' 254 ד'-ו')].

עצם העובדה כי חלק לא מבוטל מעדי הנתבעים יעידו ללא תצהיר אינו לכשעצמו טעם לשינוי ההסדר שנקבע בהחלטה (עניין-אשורנס).

לאור מהות התביעה יש להניח כי התובע התחיל לארגן את עדיו בטרם הגיש את תביעתו.

באשר לאפשרות שהנתבעים יבקשו להעיד עוד עדים בשלב שמיעת הראיות – תינתן החלטה לגופה לאחר שתועלה הבקשה ויוברר הצורך באותם עדויות, הטעם להעלאת הבקשה באיחור, ומידת הפגיעה בתובע. הסוגיה בשלב זה טרם עלתה.

אוסיף כי הטענה כי לא ניתן היה להעיד את העדים ללא תצהיר כפופה לבירור עם כל עד בעת תחילת חקירתו הראשית ואם הדבר יתבקש הליך זה יקדים את שמיעת העדות של כל אחד מהעדים.

על פני הדברים התובע אינו נפגע מהסדר הדיוני שנקבע כי הוא האחרון שמעיד את עדיו ובידיו לבקש להוסיף עליהם אם יתברר כי הדבר נדרש תוך כדי חקירת עדי הנתבעים או בסוף שמיעת העדים של הנתבעים.

לפיכך הבקשה לדחיית מועד הצגת עדויות התובע עד לסיום שמיעת עדי הנתבעים נדחית.