ת"א 48642-02-16

1. לפני כתב תביעה, אשר הוגש על ידי פלונית, ילידת 22/9/88, בגין איחור באבחון מחלת הכליות בה לקתה.

2. מכתב התביעה עולה, כי בתאריך 10/1/05 וכן בתאריך 7/3/06 (בהיותה בת 16 ובת 17, בהתאמה) אובחנה התובעת כסובלת מדלקת בדרכי השתן וטופלה באנטיביוטיקה בהתאם לאבחנה.

התובעת צירפה את חוות דעתו של המומחה בתחום הנפרולוגיה מטעמה – דר' צבי ברנע – המסביר, כי בבדיקות שתן בסטיק אשר נעשו לתובעת בתאריכים אלו, נתגלה חלבון בערך של +3 וכן דם בערך של +3. מהרשומה הרפואית עולה, כי נלקח גם שתן לתרבית, ובשנת 2005 התגלה קיומו של חיידק מסוג איי קולי, ואילו בתרבית השתן שנלקחה בשנת 2006 התגלתה צמיחה מעורבת שמקורה חיצוני, שמשמעה זיהום חיצוני, לא חיידקי.

המומחה קובע, כי כבר בשלב זה, ונוכח הימצאות חלבון ודם בשתן ברמה 3+, חובה הייתה להרחיב את הבירור הרפואי, דבר שאילו היה נעשה, היה מוביל לביצוע ביופסיה כלייתית ולאבחונה של מחלת כליות – IGA-GN, מחלה אשר באותו שלב ניתן היה לטפל בה ובהסתברות גבוהה מאד לרפאה, או לעצור את התקדמותה, דבר שלא קרה, שכן האבחנה הרפואית הייתה זיהום בדרכי השתן, אשר טופל באמצעות אנטיביוטיקה.

בתאריך 28/1/08 גוייסה התובעת לצה"ל, בפרופיל 97.

בחודש 10/08 החלה התובעת לסבול מבחילות בלתי מוסברות, ובתאריך 24/2/09 התמוטטה בבסיס. בבדיקה התגלה לחץ דם גבוה ביותר בערך של 200/130. התובעת הובהלה לבית החולים ונמצא כי היא סובלת מלחץ דם ממאיר עם תמונה אופיינית ברשתית העין ועם בצקות ופגיעות בכלי דם. בדיקות דם ושתן גילו, כי התובעת סובלת מאי ספיקת כליות סופנית.

לאחר ביצוע ביופסיית כיליייה, הוחל בטיפול המודיאליזה, והתובעת נאלצה להשתחרר מצה"ל, למרות ששנה קודם לכן נבחרה כאחת מ – 120 חיילים מצטייני בית הנשיא.

המומחה מפרט את קשייה וסבלה של התובעת כתוצאה ממחלתה. בתאריך 14/10/12 עברה התובעת השתלה מוצלחת מנפטר, אולם היא סובלת מסיבוכים שונים בגינה.

המומחה קובע, כי אילו הייתה מאובחנת מחלתה של התובעת במועד, היו לה סיכויי החלמה מצויינים, או סיכויים מצויינים לעצירת, או האטת התקדמות המחלה.