ת"א 48617-11-13 טאהא ואח' נ' משרד הבריאות ואח'

1.לפניי בקשה לדחיית התביעה על הסף, בגין התיישנות. התביעה הוגשה בעילה של הולדה בעוולה, כאשר על פי הנטען בכתב התביעה, מעקב ההריון נוהל תוך רשלנות רפואית, שבסיומה נולד בנם של המשיבים (להלן: "הבן" או "היילוד"), בעוולה, ביום 26.4.1992.

המבקשת טוענת, כי על פי כל ההלכות האחרונות שיצאו מבית המשפט העליון בנושא הולדה בעוולה, התביעה התיישנה. טענת ההתיישנות הועלתה על ידי המבקשת כבר בכתב הגנתה.

להלן פירוט טענות הצדדים.

טענות המבקשת

2.כתב התביעה הוגש בשנת 2013, בחלוף כ- 21 שנים מלידת הבן. על כן, במועד הגשתו, תביעת ההורים התיישנה על פי חוק ההתיישנות.

גם על פי הלכת הסהר האדום (רע"א 4512/13 בית החולים אגודת הסהר האדום נ' פלוני (מיום 28.8.14), תביעות יילודים בגין חיים בעוולה, שתביעות הוריהם התיישנו, עובר למתן פסק דין המר, ניתן להגיש לא יאוחר מיום 28/8/15. התובעים לא הגישו תביעת חיים בעוולה כי אם תביעת הולדה בעוולה, ולא תיקנו את כתב תביעתם עד המועד האמור. לפיכך, התיישנה תביעתם.

 זאת ועוד, בהחלט ביהמ"ש, בתיק זה, מיום 15.4.15, ניתנה לתובעים ההזדמנות לתקן את כתב תביעתם, באופן שהחסוי יהיה התובע ונקבע כי עליהם להגיש כתב תביעה מתוקן בתוך 60 ימים, אולם הם לא נהגו כך.

טענות המשיבים

3.אין מקום לסלק את התביעה על הסף אלא להחליף את זהויות התובעים, כך שבמקום הורי החסוי, יבוא החסוי עצמו והוא יתבע באמצעות הוריו כאפוטרופוסים.

נטען, כי על פי תקנות 24-26 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקסד"א") ועל פי הפסיקה, ניתן להחליף זהות תובעים ו/או להוסיף תובעים, גם אם צירוף והחלפת בעל דין התבצעה אחרי סיום מועד ההתיישנות, זאת - כל עוד התיקון אינו חורג מעילת התביעה המקורית. נטען, כי הפרשנות הראויה לתקנה 26(ב) לתקסד"א, על פי הפסיקה, היא שעצם חלוף תקופת ההתיישנות, בטרם צירוף בעל דין חדש, אין בה, בהכרח, כדי למנוע את התיקון, אלא יש לבחון במקרה כזה אם התיקון חורג מעילת התביעה המקורית. במקרה זה, סעיפים 57-58 לכתב התביעה מפרטים את הנזקים הנתבעים, ועולה מהם כי רובם ככולם הם נזקי הבן. כמו כן, ככל שייקבע שהבן הוא התובע במקום הוריו, ייתכן שיהא בכך כדי לצמצם את התביעה בחלק מראשי הנזק.

4.טענה נוספת היא, שפסק הדין בעניין הסהר האדום, אבחן בין שני מקרים: האחד, כאשר כבר הוגשו תביעות ההורים במועד בו ניתן פסק הדין - שאז תמשכנה תביעות אלה להתברר באמצעות החלפת התביעות באלו של היילודים. המקרה השני נוגע לתביעות שלא הוגשו לפני שניתן פסק הדין בעניין הסהר האדום, ותביעת ההורים התיישנה לפני שניתן פסק דין המר - שאז היילודים יהיו זכאים להגיש תביעה בגין חיים בעוולה, בתוך שנה ממועד מתן פסק הדין בעניין הסהר האדום.

נטען, בהקשר זה, שכוונת בית המשפט העליון הייתה שאין למחוק או לדחות את תביעת ההורים, אלא להחליפה בתביעת היילודים.

5.דחיית התביעה על הסף בגין התיישנות תפגע בזכותו של היילוד לקבל פיצוי בגין נזקיו, ולא זו הייתה הכוונה בהלכת המר.

6.במקרה זה גם לא תסוכל מטרת דיני ההתיישנות, שכן דינים אלו באו למנוע מצב בו נתבע יהיה חשוף להגשת תביעות לזמן לא מוגבל, באופן שנוגד את האינטרס הציבורי ומחייבו לשמור על תיעוד למשך תקופה ארוכה. בענייננו, הנתבעת הייתה מודעת לכך שכבר הוגשה תביעה כנגדה, ולכן רציונל זה אינו מתקיים.

תשובת המבקשת לטענות המשיבים