ת"א 48608-03-15 צ'רלטון בע"מ נ' דלאל

לפניי בקשת הנתבעת לביטול פסק הדין, שניתן נגדה בהעדר הגנה ביום 15/2/16.

המבקש מצהירה כי קיבלה את פסק הדין ביום 14/4/16 על כן הבקשה מוגשת במועד.

כתב התביעה נשלח למבקשת בדואר רשום בסמוך ליום 26/1/16, והוחזר בציון "עזב ללא מען", על כן ניתן פסק הדין על בסיס מסירה מיום 19/4/15, עליה סירב לחתום, ושהוגש לפני כן בבקשה שנדחתה.

המבקשת טוענת כי לא קיבלה את כתב התביעה, וכך גם לא בעלה, כי שתי המסירות לוקות בפגמים, מאחר ולא צויין מס' תיק בית המשפט, ועוד כי בית המשפט לא היה מוסמך לתת את פסק הדין לאחר שדחה את הבקשה הראשונה, והתובעת לא הגישה בקשה נוספת.

לגוף התביעה לפגיעה בזכויות יוצרים של המשיבה עקב שידורי משחק כדורגל, מכחישה הנתבעת את שידור המשחק, וטוענת כי התובעת לא הוכיחה זאת. עוד מתארת המבקשת כי עסקה היה מבוסס על take away ורוב הסועדים לא ישבו, ולא יכולים היו לצפות בשידור. הנתבעת טוענת כי המסך הקטן נועד לשימוש העובד ולא כחלק מהשירות, שניתן ללקוחות.

המבקש טוענת כי לא ידעה על איסור, כי פעלה בתום לב, וכי היא שומרת את הזכות להעלות טענות נוספות, כשתקבל את ראיות התובעת, בהתחשב בעובדה שחלפו 3 שנים מאז השידור הנטען. המבקשת מפנה לכך שלא צורפו נספחים לתביעה, וכי ב"כ המשיבה הציג לה רק חשבונית קופה מיום 30/3/13 בעוד שנטען כי המשחק שודר ביום 1/4/13 בלילה, בשעה שהעסק היה סגור.

לבקשה צורפו תצהירי המבקשת ובעלה, ודו"ח סיכום קופה מיום 1/4/13 בשעה 17:52.

המשיבה הגישה תגובה, ובה פירטה את עילת התביעה וצירפה את ראיותיה.

בסרטון באיכול גרועה, שבתקליטור, נראה למספר רגעים שידור המשחק בין מ.ס. אשדוד לבית"ר ירושלים במסך קטן, לא נראים אנשים או מקומות ישיבה במקום (למעט מאן דהוא הנוטל בקבוק מהמקרר), ואף לא ניתן לזהות את עסק המבקש.

בתגובה לתגובה חזרה המבקשת על טענותיה בעניין המסירה, התייחסה לסרטון, והצביעה על אי ההתאמה בין מועד שידור המשחק הנטען לבין מועד רכישת השתיה נשוא סרט הקופה.