ת"א 48514-11-14 אברמוביץ ואח' נ' חברת הבית ברח' הס 10 בע"מ ואח'

1.עניינה של החלטה זו בבקשה מטעם הנתבעים לעכב ההליכים בתיק לצורך מסירת הסכסוך לבוררות לפני עו"ד יצחק פונד.

2.עמדת התובעים היא כי אין לעכב ההליכים ומכל מקום, כי גם אם יוחלט על עיכוב ההליכים, הרי שאין להורות שהליך הבוררות יתקיים לפני עו"ד פונד.

3.לאחר שקילת המכלול הגעתי למסקנה כי יש להיעתר לבקשה ולעכב ההליכים לצורך הפניית הסכסוך לבוררות, אך לקבוע כי הבורר לא יהיה עו"ד פונד. כמו כן, לעניין הליך הבוררות יחול סעיף י"ד של התוספת הראשונה לחוק הבוררות.

4.לתוצאה דלעיל אני מגיע מכח צירופם של אלה:

א.בסעיף 10 להסכם העקרונות מ-20.12.11 נקבע במפורש כי "כל סכסוך בין הצדדים בכל הנוגע להסכם זה ו/או בכל הנוגע לאוסישקין 15 או הס 10 ידון אצל בורר מוסכם עו"ד יצחק פונד. חתימת הצדדים מהווה חתימה על שטר בוררות".

ב.התובעים לא שכנעו כי נפל פגם בחתימתם על ההסכם, המצדיק לסטות ממה שהוסכם במסגרתו לעניין הבוררות. כך במיוחד כשהסכמה לבוררות גם מקובלת בהסכמים כגון דא (בשל התאמתה של בוררות והיעילות שבה) וכאשר בוודאי שאין לומר עליה מראש כי יש בה לקפח מאן דהו. משמתקבלת עמדת התובעים כי הבורר לא יהיה עו"ד פונד (מהטעמים שיצוינו), ברור עוד יותר כי אין כל מניעה וכי מתאים להגיע לתוצאה דלעיל.

ג.לכאורה ניתן היה להגיע לכך שעו"ד פונד יהיה הבורר. לא השתכנעתי כי רישום שמו כבורר מוסכם נעשה שלא בהסכמת התובעים או בעקבות מהלך פסול של הנתבעים בקשר לכך.

מכל מקום, לנוכח הודעת עו"ד פונד (שהוגשה ב-16.4.15) כי אינו מעוניין לשמש בורר, אין מקום שהוא יהיה הבורר.

ד.בהמשך למצוין לעיל, הרי שבמכלול נתוני המקרה יש מקום לעשות שימוש בשיקול הדעת המסור לבית המשפט (כנזכר בספרה של פרופ' סמדר אוטולנגי, בוררות דין ונוהל, בע' 423-422, שציטוט ממנו מובא בסעיף 19 להשלמת הטיעון מטעם התובעים (!) שהוגשה ב-3.5.15) ולמנות בורר חליף. כך נאמר שם:

"קבעו הצדדים שפלוני יכהן כבורר בסכסוך שבינהם, ופלוני אינו יכול לעשות זאת (בין אם נפטר או התפטר) או שאינו מוכן לקבל על עצמו מינוי זה- האם ימנה ביהמ"ש בורר אחר במקומו (בורר חליף), או שמא ישתמש בשיקול דעתו ויסרב לעשות כן, אם יסתבר לו כי הבורר נבחר בשל יחס מיוחד או קרבה מיוחדת שלו אל הצדדים? ברור הדבר שלבית המשפט יש שיקול דעת אם למנות בורר חליף אם לאו, ומערכת שיקוליו דומה לזו המופעלת על ידיו בדונו בבקשה לעכוב הליכים".

בהינתן המצוין לעיל, בדבר ההסכמה לבוררות וההתאמה לכך יחד עם עמדתו של עו"ד פונד, היה מקום למנות בורר חליף אפילו היה נקבע שעו"ד פונד נבחר "בשל יחס מיוחד או קרבה מיוחדת שלו אל הצדדים". משנקבע כי בחירתו מראש לא נבעה ממצב מיוחד כזה, ברור עוד יותר כי יש להגיע לתוצאה דלעיל.

ה.במכלול הנסיבות ולנוכח הוראת סעיף 2 לחוק הבוררות, אין הצדקה להורות שלגבי הליך הבוררות לא תחול התוספת הראשונה לחוק ובכלל זה סעיף י"ד לאותה תוספת. התובעים אמנם ביקשו כי אם ימונה בורר אזי "יתבקש להורות כי הבורר יהיה מחויב לתקנות סדרי הדין האזרחי ודיני הראיות", אך הם עשו זאת לראשונה בטיעונים המשלימים שהגישו ב-3.5.15 וגם לא הצביעו על כל הצדקה לקביעה כזו. במצב דברים זה, אין לכך מקום. אין צריך לומר כי במסגרת הליך הבוררות עצמו רשאים הצדדים להסכים כל שימצאו לנכון גם בהקשרים אלה.

5.לנוכח כל האמור, השורה התחתונה היא כאמור לעיל, בסעיף 3.