ת"א 4850-06-14

לפניי בקשת נתבע 1 (להלן: "הנתבע") להורות לתובע להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע.

הנתבע מבסס את בקשתו על מספר טיעונים: ראשית, התובע הוא תושב האזור, היינו תושב חוץ. שנית, לתובע אין נכסים בישראל מהם יוכל הנתבע להיפרע במקרה הצורך. כן טוען הנתבע, כי מצבו הכלכלי הקשה של התובע מצריך הפקדת הערובה, על מנת להבטיח את החזר הוצאותיו בסיומו של ההליך. כן נטען על ידי הנתבע, כי עילת התביעה של התובע כנגדו הינה חסרת כל בסיס, וכי האחריות חלה על נתבע 2 שהיה מעסיקו של התובע בעת פגיעתו.

התובע דוחה את טענות הנתבע וטוען, כי אין מדובר בתביעה חסרת בסיס אלא בתביעה המבוססת על רשלנות הנתבע בבחירת בעל מקצוע. עוד נטען, כי חיוב התובע בערובה להוצאות יתבצע רק כאשר מדובר בתביעת סרק, ואין זה המצב בענייננו. לכך מוסיף התובע, כי עוניו של התובע או היותו תושב חוץ, לא יכולים להיות סיבה בלעדית לחייב את התובע בהפקדת ערובה, שמשמעה חסימת דרכו של התובע לבית המשפט.

התובע טוען, כי הוא מקבל תמלוגים מהמוסד לביטוח לאומי בשל נכותו כתוצאה מהתאונה, והנתבע יוכל להיפרע מתשלומים אלה, במידת הצורך. לטענה זו משיב הנתבע, כי לא ניתן לעקל כספי תגמולים שמתקבלים מהמוסד לביטוח לאומי.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ושקלתי בדבר, החלטתי לדחות את בקשת הנתבע. אמנם כן, יש טעם לא מבוטל בטענות הנתבע. תביעת התובע נגד הנתבע – מזמין העבודה – אינה נטולה קשיים. וגם העובדה שהתובע מתגורר באזור ומצבו הכלכלי דחוק, תומכת בבקשת הנתבע לחיוב התובע במתן ערובה. ואולם כנגד אלה ניצב תובע שניזוק קשה בתאונת עבודה בעת שעבד בביתו של הנתבע, והרושם הברור הוא, שאם בית המשפט יחייב אותו לתת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, לא יעלה בידו של התובע לתת ערובה כזו, מחמת עוניו, והוא לא יוכל להביא את דברו לפני בית המשפט. כאשר בית המשפט מעמיד זו מול זו, את האפשרות שבסופו של יום התביעה נגד הנתבע תידחה מבלי שהוא יוכל להיפרע מהתובע בגין הוצאותיו, לעומת האפשרות שתיחסם דרכו של התובע לברר את תביעתו נגד הנתבע, סבור בית המשפט כי האפשרות הראשונה היא בבחינת הרע במיעוטו. בנסיבות אלה, החלטתי לדחות את בקשת הנתבע.

ב"כ התובע יבוא בדברים עם ב"כ הנתבעים ויודיע בתוך 15 ימים האם התיק בשל לשמיעת ראיות, או שישנם עוד עניינים מקדמיים הטעונים בירור והכרעה.

המזכירות תשלח העתק מהחלטה זו לצדדים, ותעביר את התיק לעיוני ביום 18.6.17.

ניתנה היום, א' בסיון תשע"ז, 26 מאי 2017, בהעדר הצדדים.