א.ע. נ' ביטוח חקלאי - אגודה שיתופית מרכזית בע"מ

התובעת, ילידת 18.4.74, הייתה מעורבת בתאונת דרכים ביום 4.6.13.

בהסכמת הצדדים נבדקה התובעת על ידי ד"ר לוינקופף אשר חיווה דעתו כי לתובעת נותרה נכות צמיתה בתחום האורתופדי בשיעור של 6.5%, בגין עמוד שדרה צווארי (5%) ועמוד שדרה מותני (1.5%).

התובעת הגישה תחשיב נזק על סכום כולל של מעל 150,000 ₪. התובעת חישבה הפסד כושר השתכרות על בסיס הנכות הרפואית שנקבעה לה ועל בסיס שכר של 4,500 ₪ לחודש. בנוסף לקחה התובעת בחשבון סכומים גלובליים ברכיבי נזק אחרים. 9,000 ₪ הוצאות רפואיות, 12,000 ₪ הוצאות נסיעה וניידות ו – 50,000 ₪ בגין עזרת הזולת.

הנתבעת סברה כי רכיב הנזק היחידי בגינו יש לפצות את התובעת הוא כאב וסבל בסכום של 10,165 ₪ לפי התקנות. הנתבעת ציינה כי הוצאותיה של התובעת מכוסות על ידי קופת חולים וכי פגיעתה לא הצדיקה הסתייעות בעזרה בתשלום ולא תצדיק כזו בעתיד. עוד ציינה הנתבעת כי התובעת לא עבדה מעולם, למעט כעקרת בית ועל כן אין מקום לפסוק פיצוי בגין הפסד כושר השתכרות.

התובעת טענה בתחשיב הנזק שהגישה כי התקבלה לעבודות בתחום הפקידות אולם עקב מגבלותיה וכאביה לא עסקה בכך. התובעת צירפה לתחשיב תעודות שונות המעידות על השלמת הכשרה מקצועית בפקידות.

עיון בתעודות שצורפו על ידי התובעת מראה כי הן מתייחסות להכשרה מקצועית בשנת 2002 או 2003. אין מחלוקת כי התובעת לא עבדה בעקבות הכשרה זו משך עשר השנים שקדמו לתאונה ועל כן הטענה כי לא עבדה במקצועה עקב התאונה, אינה במקומה. נראה כי הנכות הרפואית שנקבעה לתובעת אף אינה מצדיקה הימנעות מעבודה פקידותית. בנסיבות אלה, נראה כי אין מקום לפסוק פיצוי ברכיב הנזק של הפסד כושר השתכרות.

אשר לרכיבי נזק נוספים, נראה כי יש מקום להציע פיצוי גלובלי בלבד, בכל הנוגע להוצאות רפואיות, הוצאות נסיעה ועזרת הזולת. בנוסף יש לפסוק לתובעת פיצוי בגין נזק לא ממוני.

בהתחשב בכל האמור אציע לצדדים לסיים הליך זה בפשרה בסכום של 15,000 ₪ בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.

התובעת תודיע עמדתה להצעה זו עד יום 17.5.16 והנתבעת עד יום 16.6.17.