רשת ש. דגן תעשיות בע"מ נ' מועצה מקומית מבשרת ציון

לפני תביעה להשבת אגרות והיטלים שגבתה הנתבעת, מועצה מקומית מבשרת ציון (להלן: "המועצה") מהתובעת, חברת ש. דגן תעשיות בע"מ (להלן: "התובעת") בשנת 2009 בגין אגרת הנחת צינורות והיטלי ביוב.

העובדות

1. התובעת היא הבעלים של מגרש בשטח כולל של 5.5 דונם באזור התעשייה במבשרת ציון. את המגרש רכשה התובעת ביום 26.2.08 במסגרת הליך של כינוס נכסים וזאת לאחר מאז שנות ה-80' של המאה הקודמת, שכרה התובעת את המגרש מבעליו הקודמים (להלן: "המגרש" או "הנכס").

2. בעבר, לפני שהתובעת שכרה את המקום, מאז שנות ה-60' של המאה הקודמת, היה במגרש מפעל קטן לייצור בלוקים וחומרי בניה.

3. כשהתובעת שכרה את המגרש היא ביקשה להרחיב את המפעל, לבנות מבנים נוספים ולהקים מפעל לייצור בטון בהיקף גדול מזה של המפעל הקטן שהופעל שם קודם לכן. התובעת הייתה מחלוצי אזור התעשייה ובאותה תקופה כמעט ולא היו מבנים או מפעלים באזור התעשייה ולכן גם לא היו במקום תשתיות ראויות. התובעת פנתה אל המועצה המקומית מבשרת ציון בדרישה להניח תשתית מים מתאימה לאזור התעשייה בכלל, ולמבנים של התובעת בפרט. לטענת התובעת המועצה סירבה לבקשתה בטענה שאינה יכולה לממן זאת והתובעת השתכנעה להניח את קו המים בעצמה.

4. אורך קו המים שטוענת התובעת שהניחה בעצמה ועל חשבונה הוא כ-500 מטרים. התובעת ידעה לפרט ולתאר את תוואי קו המים, אורכו וקוטרו בנקודות שונות. לטענת התובעת בעלי המגרשים הסמוכים התחברו גם כן לקו המים (הציבורי) שהיא הניחה בעצמה.

5. לימים ביקשה התובעת להרוס את מפעל הבטון ולהקים תחתיו תחנת דלק ומבנה מסחרי. לצורך הקמת המיזם נוצר שיתוף פעולה בין התובעת לחברת "סופר דלק חדרה 2004 בע"מ".

   בשנת 2009 "סופר דלק" והתובעת פנו אל הועדה המקומית לתכנון ובניה בבקשה לקבלת היתר בניה מתאים. המועצה התנתה את מתן ההיתר בתשלום אגרת הנחת צינורות והיטל ביוב.

6. אין מחלוקת שהתובעת חויבה באגרה והיטל כאמור בגין שטח קרקע של 5,510 מ"ר (מלוא שטח המגרש, לרבות שטחים לא מבונים), שטח מבנה של 3,369 מ"ר ונפח מבנה של 11,284 מ"ק, בסכום כולל של 945,790 ₪. אין מחלוקת שהתובעת שילמה את האגרות וההיטלים (גם אם תחת מחאה) ואישור המועצה על כך ניתן ביום 17.8.09 (נספח ג' לכתב התביעה).

7. בסמוך לאחר מכן רכשה התובעת את חלקה של "סופר דלק" בשותפות. לשם העברת הזכויות בנכס ורישומן על שם התובעת הייתה זקוקה התובעת לאישור המועצה על היעדר חובות לנכס ולפיכך פנתה התובעת אל המועצה בבקשה לקבל את האישור המיוחל. או אז הנפיקה המועצה לתובעת דרישת תשלום נוספת בסך של 82,117₪ ביום 24.2.10 (כחצי שנה לאחר ששילמה התובעת את ההיטלים והאגרות כאמור לעיל וניתן אישור המועצה על כך), כתנאי לקבלת האישור.

   התובעת שילמה את דרישת התשלום הנוספת ביום 7.4.10.