ת"א 48355-01-14

1.ארבעה מומחים רפואיים מטעם בית המשפט קבעו כי עקב תאונת הדרכים הנדונה לא נותרה לתובעת נכות בתחומם (כלי דם) או כי נותרו לה בגינה נכויות בשעורים שאינם גבוהים (אורטופדיה, פסיכיאטריה ופלסטיקה).

2.בהמשך לכך חידשה התובעת (ב-10.11.15) את בקשתה למינוי מומחה נוירולוג, שלגביה נקבע בעבר כי יש מקום להמתין עד קבלת כל חוות הדעת הנ"ל (בהחלטה מ-25.12.14).

3.הנתבעת מתנגדת לבקשה ועותרת (במסגרת מה שהגישה ב-23.11.15) לכך שבשלב זה יועבר הדיון לבית משפט השלום (אפשרות שצוינה גם בהחלטה מ-8.11.15, שקדמה לשתי הבקשות הנ"ל).

4.התובעת מתנגדת להעברת הדיון בשלב זה וטוענת כי יש להמתין בקשר לכך להתפתחויות אפשריות בתחום הנוירולוגי ולחקירת המומחית האורטופדית.

5.כפי שהדברים נראים עתה, מתקבל רושם די ברור כי מקומה של התביעה בבית משפט השלום, גם אם תהיינה התפתחויות בכיוונים הרצויים לתובעת בתחומי הנוירולוגיה והאורטופדיה. כך במיוחד כשמדובר בתאונת עבודה שבקשר אליה צפויים ניכויים משמעותיים של גמלאות המל"ל. בכך שהתובעת הגישה תביעתה בבית המשפט המחוזי ועוד יותר מכך, ככל שהיא ממשיכה לעמוד על המשך ההליכים כאן, מעמידה עצמה התובעת בסיכון של חיוב בהוצאות משמעותיות (רע"א 8735/00 סבח נ' ציון, החלטה מ-4.3.01) ובסיכון נוסף, שבתום ההליך עלולה להיות מוטלת עליה (ולא על הנתבעת) אגרה בסכום של עשרות אלפי שקלים (מכח תקנה 5(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007). את שני הסיכונים האמורים עשויה התובעת להסיר מעליה אם תקדים ותקבל החלטה מתאימה לעניין בית המשפט שבו יימשכו ההליכים (וראו גם ע"א 1562/14 אלכרים נ' הפניקס, פס"ד מ-16.11.14).

6.חרף כל האמור, לא ניתן לכפות על התובעת את ההעברה הנ"ל.

7.בהמשך לכל המצוין ומכיוון שמתאים שהערכאה שבה תבחר התובעת היא שתכריע בבקשה למינוי נוירולוג, נקבע בשלב זה כי על התובעת להודיע עד 14.12.15 אם היא עומדת על המשך ההליכים בבית המשפט המחוזי (ואז תינתן החלטה בבקשה למינוי נוירולוג ע"י מותב זה) או שהיא מסכימה להעברת הדיון עתה לבית משפט השלום (ואז יימשכו ההליכים שם מהנקודה הנוכחית).

8.התיק יובא לעיוני ב-15.12.15 להמשך טיפול בהתאם למה שיימצא בו במועד העיון.

ניתנה בהעדר הצדדים היום, כ"ה בכסלו תשע"ו, 7 בדצמבר 2015.