ת"א 48343-01-15 אסרף נ' אליה ואח'

1. ביום 18.10.2012 נחתם בין הצדדים הסכם מכר המתייחס לנחלה חקלאית מס' 43, בבית עוזיאל (להלן: "הסכם המכר").

הליך זה עניינו עתירת התובע כי בית המשפט ייתן תוקף של פסק דין לנספח לאותו הסכם המכר במסגרתו הוסכם, לשיטת התובע, כי כספים אשר הוחזקו בנאמנות, ישוחררו לידי הנתבעים על אף שטרם הבשיל המועד להעברתם, וזאת על מנת לאפשר לנתבעים לרכוש דירה חלופית ברחוב העצמאות 15 בגן יבנה הידועה כגוש 557 חלקה 144 (להלן: "הדירה"), ותוך התחייבות הנתבעים להשיב את הכספים עד לתאריך מוגדר שאם לא כן תימכר הדירה ואף ימונה לצורך כך כונס נכסים.

לטענת התובע, הכספים הועברו לידי הנתבעים, לא הושבו על אף ארכות שניתנו, ולפיכך הוא נדרש להליך המשפטי.

הנתבעים מצדם הכחישו את טענות התובע בכתב התביעה, טענו לקיומן של הסכמות נוספות ואחרות המשליכות על תוקפו של הנספח, כמו גם טענות בשאלת הצורך בהשבת סכום זה או אחר, היקף הסכומים אשר הועברו והיקף החיובים המוטלים על מי מהצדדים.

2. ביום 11.4.2016, בפתח דיון שמיעת הראיות, הגיעו הצדדים לכלל הסכם פשרה במסגרתו הוסכם, בין היתר, על שיעור הסכום אשר ישולם לתובע על ידי הנתבעים (סך כולל של 1,200,000 ₪).

עוד הוסכם בין הצדדים כי לצורך השבתו של סכום זה לידי התובע יפעלו הנתבעים, באופן עצמאי, למכירת הדירה בתוך 120 יום, ואולם מקום בו לא תימכר הדירה עד לאותו מועד, ימונה עורך הדין שוורץ ככונס נכסים לצורך מטרה זו.

להסכמה זו של הצדדים ניתן תוקף של פסק דין.

3. ביום 16.8.16 הוגשה בקשה ראשונה של התובע למינוי כונס נכסים, מכוח הוראות פסק הדין ומקום בו הנתבעים לא מכרו את הדירה באופן עצמאי.

התבקשה תגובת הנתבעים, אשר אישרו כי הדירה לא נמכרה, אך ביקשו ארכה לצורך מימוש מכירה זו.