ת"א 48290-04-14 Davila Jacques נ' Franck Mouyal

לפניי בקשה לפי חוק אכיפת פסקי חוץ, תשי"ח-1958, בה מתבקש בית המשפט להכריז כי פסק הדין שניתן ביום 18.12.12, במעמד צד אחד, על ידי משפט השלום בפריס, הינו אכיף במדינת ישראל.

הבקשה 

המבקש הוא אזרח ותושב צרפת. גם המשיב הוא אזרח צרפת. מהחומר שהונח לפניי עולה, כי המשיב התגורר בצרפת עד לפני שנים אחדות, עת עבר להתגורר בישראל, בין באופן מלא ובין תוך חלוקת זמנו בין ישראל לצרפת (סעיף 63 לסיכומי המבקש).

לטענת המבקש, ביום 14.11.08 נחתם הסכם הלוואה בינו לבין המשיב, במסגרתו הוא נתן למשיב הלוואה בסכום של 500,000 יורו, אשר נועדה לממן עסקי מקרקעין של המשיב. הואיל והמשיב לא פרע את ההלוואה, פנה המבקש ביום 18.10.12 לבית משפט השלום בפריס, והגיש נגד המשיב תביעה בסדר דין מקוצר.

לטענת המבקש, "כתב התביעה הומצא למשיב על ידי שליח מוסמך ובהתאם לכללי ההמצאה שבדין הצרפתי" (סעיף 6.4 לסיכומי המבקש).

הדיון בתביעה נקבע ליום 20.11.12, ואולם המשיב לא התייצב לדיון. על פי הנטען, לאחר שבית המשפט שמע את המבקש, הוא הוציא תחת ידו ביום 18.12.12 את פסק הדין מושא דיוננו, אשר המבקש מבקש את הכרזתו כאכיף בישראל בתובענה שהגיש בתיק זה.

לטענת המבקש, פסק הדין הומצא למשיב כדין ביום 4.2.13, ועל פי הוראות הדין הצרפתי עמדו למשיב 15 ימים ממועד ההמצאה לצורך הגשת ערעור. אלא שהמשיב לא הגיש ערעור, ובכך הפך פסק הדין להיות חלוט.