ת"א 48290-04-14

בהחלטתי מיום 24.7.16 פירטתי את האופן בו בית המשפט מבין את ההסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים, וביקשתי כי הצדדים יודיעו האם הם מוכנים לכלול הבנה זו כחלק מההסדר הדיוני. הבנת בית המשפט כללה שני עניינים, כמפורט באותה החלטה.

בתגובה לכך הודיעה ב"כ התובע, כי אף שהבנת בית המשפט אינה תואמת את הכוונה שעמדה מאחורי הצעתה, מסכים התובע לכלול אותה כחלק מההסדר הדיוני. עם זאת הודיעה ב"כ התובע, כי בהסכמה זו אין כדי לשנות או לגרוע מהאמור בסעיפים 6-10 לבקשת התובע למחיקת סיכומי הנתבע. ב"כ התובע מוסיפה וטוענת, כי התובע "סומך על בית המשפט הנכבד ומאמין כי דעתו לא תוסח כתוצאה מהמניפולציות של המשיב...".

ובאשר לנתבע – הרי שבהודעה שהוגשה על ידו ניתנה הסכמתו לכלול בהסדר הדיוני רק עניין אחד מבין שני העניינים שפורטו בהחלטה מיום 24.7.16, ואף זאת "רק מפאת כבודו של בית המשפט הנכבד, ומתוך מגמה לחסוך מזמנו היקר של בית המשפט...". ב"כ הנתבע מוסיף וטוען, כי לדעתו התוצאה בהליך זה ברורה, "באשר אין הכרעה משפטית ללא עובדות, והעובדות – הוכרעו זה מכבר במסגרת ההסכמה הדיונית".

יש לציין, כי התובע לא הודיע האם הוא מסכים לעמדת הנתבע כי יש לאמץ את הבנת בית המשפט רק ביחס לעניין האחד אך לא לעניין השני.

התרשמותו של בית המשפט היא, שאין בין הצדדים הסכמה מלאה לגבי תוכנו של ההסדר הדיוני. חששו של בית המשפט הוא, שהרצון לייעל את ההליך ולקצר את הדרך יביא לתקלה ויפתח פתח להתדיינויות ומחלוקות נוספות הנובעות מכך שכל אחד מהצדדים מבין, לכאורה, אחרת את תוכנו של ההסדר הדיוני.

בנסיבות אלה אני קובע, כי על הצדדים לבוא בדברים במטרה להגיע להסכמות ביחס לכל פרטי ההסדר הדיוני, להעלות את ההסדר על הכתב, ולהגישו לבית המשפט בהודעה משותפת, בתוך 21 ימים. במידה ולא תוגש הודעה משותפת – יינתן צו להגשת תצהירי עדות ראשית, וייקבע מועד לישיבת קדם משפט מסכמת.

ניתנה היום, כ"ד תשרי תשע"ז, 26 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.