ת"א 48289-02-16

בפניי בקשה חוזרת, שלישית במספר, של התובע לפסילת חוות דעת המומחה שמונה ע"י בית המשפט, ד"ר אברהם ביין. בטרם הכרעה בבקשה אפרט תחילה את השתלשלות העניינים בתיק מאז קבלת חוות דעתו של ד"ר ביין מיום 26/4/17 ועד היום.

רקע כללי והשתלשלות הבקשות בתיק:

1. עסקינן בתביעת נזק גוף בגין תאונה אשר על פי הנטען ארעה ביום 09/05/14 לתובע יליד 08/12/1984, עת נתקלה רגלו של התובע בבור במדרכה והתובע נחבל בברך וקרסול שמאל (להלן: "התאונה").

2. מומחה אורתופד מטעם התובע, ד"ר תומר קרבאל, קבע בחוות דעתו מיום 26/1/16 נכות רפואית משוקללת בשיעור 19% (10% בגין ברך ו- 10% בגין קרסול רגל שמאל), וקבע קיומו של קשר סיבתי בין התאונה לנכות הרפואית.

3. מומחה אורתופד מטעם הנתבעת, ד"ר הראל סטצקוביץ קבע בחוות דעתו מיום 23/10/16 כי לתובע לא נותרה נכות רפואית כלשהי בגין האירוע. בחוות דעתו, שלל המומחה את הקשר הסיבתי בין התאונה הנטענת לבין הממצאים בברך ובקרסול בנימוק כי פניה מאוחרת עם תלונות על ברך וקרסול שמאל בחלוף חצי שנה ממועד האירוע, מנתקת קשר סיבתי לאירוע, מה גם שלטענת המומחה בדיקות מיפוי עצמות ואולטרסאונד שנעשו לתובע בעקבות פנייתו תומכות במסקנתו להיעדרו של קשר סיבתי כאמור.

4. לנוכח הפערים בין חוות הדעת מטעם הצדדים, ובשים לב למחלוקת בסוגיית הקשר הסיבתי בין התאונה לחבלה כלשהי בברך וקרסול שמאל, מונה ד"ר ביין כמומחה בתחום האורתופדיה מטעם בית המשפט, אשר בחוות דעתו מיום 26/4/17 קבע כי לתובע לא נותרה נכות בגין האירוע היות והקרע הנטען במיניסקוס הפנימי הינו כתוצאה מתאונה אחרת. וכך ציין המומחה בע"מ 2 לחוות הדעת:" מר אבייב אבי נפגע בתאריך 10.5.14 בקרסולו השמאלי והחלים. הכאבים בברכו השמאלית החלו להופיע רק בשנת 2015 ונמצא קרע במניסקוקס פנימי. לדעתי מהפגיעה ב- 10.5.2014 נותר מר אבייב ללא נכות. לפי המסמכים שהובאו לידיעתי מדובר בפגיעה אחרת מזמן אחר ולא קשורה לתאונה ב-10.5.14".(הדגשה שלי- א.ב).

5. בנסיבות אלו, שלח התובע ביום 10/5/17 שאלות הבהרה למומחה. ובהמשך עתר בבקשה להורות למומחה לענות על שאלות הבהרה ולהציג מסמכים המעידים על קיומו של תיעוד רפואי בגין פגיעה אחרת שארעה לתובע בברך שמאל, כנטען על ידו בחוות דעתו. מאחר וד"ר ביין לא השיב לשאלות, עתר התובע ביום 18/06/17 בקשה להחלפת מומחה בית המשפט תוך דרישה להורות למומחה להשיב את שכר טרחתו.

6. ביום 22/6/17 שלח המומחה תשובות לשאלות ההבהרה של התובע ואולם אלו לא הפיסו את דעתו של התובע. על כן, שב התובע וחזר על בקשתו להחלפת ד"ר ביין בנימוק כי תשובות המומחה חרגו מסמכויותיו שכן המומחה, כך על פי הנטען, שם עצמו לשופט וקובע קביעות שיפוטיות בפוסלו את גרסת התובע כמפורט בכל המסמכים הרפואיים בהם התלונן על כאבים בברך שמאל אשר באו רק לאחר אירוע נשוא התביעה. בנוסף, לטענת התובע, המומחה לא השיב למספר שאלות שהופנו אליו במסגרת שאלות ההבהרה.

7. בדיון שהתקיים בפניי ביום 28/6/17 שב התובע וחזר על בקשתו לפסילת המומחה אשר כאמור הוגשה ימים ספורים לפני הדיון. הנתבעת התנגדה לפסילת המומחה וטענה כי ב"כ התובע רשאי לחקור את המומחה ככל שחולק על דעתו. בהחלטתי במעמד הדיון קבעתי כי אכן יש צורך בהבהרה בנוגע לחלק מהשאלות שהפנה התובע למומחה במסגרת שאלות ההבהרה ואשר לא נענו. ובו ביום, בתום הדיון, ניסחתי שלוש שאלות הבהרה המופנות למומחה מטעם בית המשפט במטרה לשים קץ להתדיינות סביב המענה על השאלות שנותרו על הפרק, אשר בעיקרן עוסקות בסוגית הקשר הסיבתי בין התאונה לנזק הנטען לברך, אותו שלל המומחה בחוות דעתו, בין היתר בשל תאונה אחרת שכביכול ארעה לתובע.