בלס ואח' נ' ריכטר ואח' ותביעה-שכנגד

1.סכסוך כספי בין קבלן ובין חלק מדיירי בניין, בעקבות פרויקט חיזוק ובנייה לפי תמ"א 38.

רקע עובדתי

2.התובע הוא יזם פרויקטים לחיזוק בניה לפי תמ"א 38.

הנתבעים הם חלק מדיירי הבניין שברחוב הרימון 8 רמתן גן (להלן – הבניין).

ערב ההתקשרות בין הצדדים, הבניין היה בן 3 קומות ו- 12 יחידות דיור.

3.ביום 26.8.07 נחתם הסכם בין התובע ובין כל דיירי הבניין (נספח 1 לתצהיר התובע, להלן – ההסכם), שלפיו התחייב התובע לבצע חיזוקים בבניין לפי תמ"א 38, שכללו בניית ממ"דים לכל הדירות הקיימות, שיפוץ חיצוני של הבניין והתקנת מעלית, כשבתמורה לכך יועברו אליו "כל הזכויות בגג וכל זכויות הבנייה הקיימות והעתידיות בבניין. . . למניעת ספקות, הממכר כולל את כל זכויות הבניה שניתן לקבל בבניין על הגג ועל גג שייווצר על הבניה החדשה לפי היתר הבנייה הנוכחי שיתקבל. . ., אך למעט זכויות הבנייה להרחבת הדירות הקיימות, אשר יישאר שייך לכל דירה ודירה. . ." (מתוך "והואיל" הרביעי).

4.בעת עשיית ההסכם, זכויות הבנייה הקיימות היו להוספת 6 דירות, על קומה נוספת וקומת גג.

שש הדירות נבנו והתובע הפך לבעליהן.

גם החיזוקים, שהיה על התובע לבצע בבניין, כולל בניית ממ"דים לדירות הקיימות ובניית מעלית, הסתיימו.

התביעה העיקרית איננה עוסקת בכל אלה.

התביעה – שכנגד עוסקת בכך באופן חלקי, והדברים יפורטו בהמשך.

5.משהסתיימה בניית שש הדירות, ביקש התובע להגיש בקשה לקבלת היתר לבניית שמונה דירות נוספות, שהוא היה רשאי, לטענתו, לבנותן, תוך ניצול זכויות בנייה שטרם נוצלו וזכויות בנייה נוספות שהתקבלו לאחר חתימת ההסכם מכוח תכניות בניין עיר חדשות, שקיבלו תוקף ובכללן: תכנית רמ/340/ג/30, שאפשרה בניית קומה נוספת לבניינים שחלה עליהם תמ"א 38.