ת"א 48212-09-13 עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ נ' נגר בננו

1.בפניי תביעה לפינוי מושכר, אשר הוגשה על ידי עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ (להלן: "התובעת"), בהתאם לפרק ט"ז4 של תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984.

בהתאם להחלטתי מיום 01/12/13, הועברה התביעה לדיון בסדר דין רגיל (וראה הנימוקים בהחלטה עצמה).

רקע עובדתי בקצרה

2.התובעת, בתוקף סמכויותיה, השכירה את דירה מספר 16 ברחוב האיריס 1 בקרית טבעון, הידועה כגוש 10592, חלקה 470, תת חלקה 23 (להלן: "הדירה"), למר חיים נגר ז"ל (להלן: "הדייר החוזי") ולאשתו הראשונה, גברת מלכה נגר, על פי חוזה שכירות בלתי מוגנת משנת 1976.

הנתבעת הייתה נשואה למר משה חדד, בעלה הראשון (להלן: "חדד"), ממנו התגרשה בשנת 1981, בהתאם להסכם הגירושין שהוצג על ידה (להלן: "הסכם הגירושין").

הנתבעת והדייר החוזי נישאו זו לזה בשנת 1996 ומאז התגוררה הנתבעת עם הדייר החוזי בדירה. הדייר החוזי נפטר ביום 26/04/12, ולאחר פטירתו המשיכה הנתבעת להתגורר לבדה בדירה, מבלי שנחתם הסכם שכירות כלשהו בינה לבין התובעת.

בהתאם להסכם הגירושין ולרישום בלשכת רישום המקרקעין (להלן: "הרישום"), על שם הנתבעת היו רשומים כמחצית מזכויות הבעלות בדירה ברחוב שלמה המלך בלוד (להלן: "הדירה בלוד"). המחצית השנייה של הזכויות רשומה בחלקים שווים על שמות בנותיה של הנתבעת (בהעברה מאביהן, חדד).

זכויות הנתבעת בדירה בלוד הועברו על ידה לבנותיה, ללא תמורה, סמוך לאחר פטירתו של הדייר החוזי.

3.לצורך בחינת מעמדה של הנתבעת, ובחינת זכאותה להמשיך ולהתגורר בדירה לאחר מות הדייר החוזי, הועבר עניינה לדיון בפני הועדה המרחבית של התובעת (להלן: "הועדה המרחבית"), אשר קבעה ביום 07/02/13, כי הנתבעת אינה עומדת בהגדרה של "חסרת דיור" במשך תקופה של 5 שנים קודם לפטירת הדייר החוזי, ועל כן דחתה בקשת הנתבעת, והעבירה הדיון בעניינה לוועדה העליונה של משרד הבינוי והשיכון (להלן: "הועדה העליונה").

הועדה העליונה קבעה ביום 12/03/13, כי בקשת הנתבעת להקניית זכויות חוזיות בדירה כדייר ממשיך נדחית, אך אישרה, לפנים משורת הדין, "יחידת דיור בהוסטל באחד מיישובי הקריות" לפי בחירת הנתבעת.

תמצית טענות התובעת