ת"א 48152-09-14 חלאילה נ' סלאמה ואח'

1. תביעת התובע להצהיר על בעלותו במחצית מחלקה 54 גוש 19319 הרשומה בנסח המקרקעין על שם הנתבעת 1 המנוחה. התובע טוען כי רכש בשנת 1961 את הזכויות במחצית החלקה, ולצורך כך חתמה המנוחה על יפוי כח נוטריוני המייפה כוחם של המנוחים עבדאללה חלאילה ז"ל ויוסף מוסטפא עבד אלגני ז"ל לחתום במקומה על העברת הזכויות בטאבו על שם התובע. התובע טען כי הוא מחזיק בקרקע מאז שנת 1961. בהסתמך על זכויותיו , חתם התובע עם נתבע 2 , בנה של המנוחה, הסכם חליפין ביום 12.5.72 לפיו הוא מעביר לו רבע מזכויותיו בחלקה הנדונה, ההסכם קבל תוקף של פסק דין (18187-03-12). עוד נטען כי התובע הצהיר לרשויות המס על העסקה ביום 12.5.72. כעת מבקש התובע להשלים את רישום העסקה בטאבו.

2. התביעה מנוהלת על ידי אפוטרופוסו של תובע 1 שהוא בנו. נתבעים 104-106 הודיעו כי אין להם ענין בתיק, וקבלו פטור מהתייצבות לדיונים.

3. עניינה של החלטה זו בבקשה מס' 21 ובקשה מס' 29 שהוגשו שתיהן על ידי נתבע 24, חסן רדא חלאילה, אחד מיורשי עזבון המנוח רדא חסן חלאילה (נתבע 19). בקשה 21 עותר נתבע 24 לדחיית התביעה על הסף בשל התיישנות, העדר עילה וחלוף זמן רב ממועד האירועים ובבקשה 29 עותר נתבע 24 לצירוף חוות דעת גרפולוגית לפיה התצהיר שהוגש כתמיכה בעובדות כתב התביעה – מזויף.

4. ב"כ התובע טוען כי על פי ההלכה הפסוקה אין בנסיבות העניין להעתר לבקשה ולהעניק את הסעד החריג המבוקש. לעניין ההתיישנות נטען כי לא חלה התיישנות בנסיבות וממילא הוסכם עם ב"כ הנתבע שטענה זו תתברר במסגרת הליך ההוכחות. באשר לחלוף הזמן נטען כי הלכות השיהוי אינן חלות במקרה זה.

ביחס לצרוף חוות-דעת הגרפולוגית נטען, כי לכתב התביעה כלל לא צורף תצהיר כלשהו כתמיכה בעובדות מטעם התובע וכי המסמך עליו הסתמכה הגרפולוגית (מוצג 23) הנו הדף האחרון לבקשה למתן צו ירושה. לפיכך לשיטתו נשמטת הקרקע תחת טענת זיוף החתימה. בנוסף, צרף ב"כ התובע תצהירים מטעם אשת התובע ובניו על מנת להפריך הטענה כאילו הבן-האפוטרופוס הנו יוזם התביעה ולא התובע בעצמו.

5. לאחר שעיינתי בבקשות ובתגובות אני סבורה כי אין בשלב זה מקום לדחית התביעה על הסף, מן הטעמים שאפרט להלן:

5.1לענין טענת ההתיישנות –

הנתבע טוען כי לא קיים כל הסכם ו/או עסקה וכי לכל היותר מדובר בהתחייבות לביצוע עסקה אשר חלה עליה התיישנות מהותית מאחר והבעלים והיורשים מדרגה ראשונה נפטרו ומאחר והחלקה בפועל מוחזקת על ידי מקצת מן הנתבעים. ב"כ התובע טוען מנגד, כי מדובר בזכות במקרקעין מכוח יפוי כח בלתי חוזר שהנה זכות קונסטרוקטיבית. כן טוען כי העסקה יצרה בין התובע לבין המנוחה יחסי נאמנות קונסטרוקטיבית ובהתבסס על כך מרוץ ההתיישנות בתביעתו, טרם החל ו/או החל עם הוודע לו עובדת הכפירה בחובת הנאמנות.

מאחר ומדובר בשאלות עובדתיות שצריכות להתברר אני סבורה כי טענת ההתיישנות צריכה להתברר ביחד עם שמיעת ההוכחות בתיק זה. יוער כי כבר בדיון אשר התקיים ביום 6.7.15 ציינתי עמדתי זו בפני ב"כ הנתבע 24, עו"ד מנור, אשר הסכימה כי נושא ההתיישנות ידון במהלך ההוכחות (ראה עמ' 6 לפרטיכל).

5.2לענין טענת העדר עילה – נטען כי מאחר והתובע עצמו איננו כשיר לנהל תביעתו, ובנו האפוטרופוס הוא המנהל את התביעה, אין ביכולתו לדעת את העבדות המתוארות בכתב התביעה והן כולן עדות שמועה. לפיכך, יש מקום לדחות את התביעה על הסף. הכלל הוא כי דחייה על הסף של תביעה היא אמצעי קיצוני הננקט רק במקום שאין אפשרות, ולו קלושה, כי התובע יזכה בסעד המבוקש (ראה, אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה 11, 2003, בעמ' 375 וע"א 5634/05 צוקית הכרמל פרויקטים בע"מ נ' מיכה צח חברה לקבלנות כללית בע"מ, (4.6.07)). בית המשפט נוקט משנה זהירות בשימוש בסמכות הסילוק על הסף, בייחוד בדרך דחיה על הסף, באשר היא יוצרת מעשה בית דין והמונעת הלכה למעשה ברור התביעה גופא. גישת בתי המשפט הנה מקלה ביחס לפרוט הנדרש בכתבי הטענות (ע"א 76/86 פיינשטיין נ' ה.ש. מלונות בע"מ, פ"ד מג(3) 124, 128-129 (1989)). נתבע 24 יוכל להתנגד במהלך הדיון לעדויות שמועה, אך ין לחסום מסיבה זו בלבד את דרכו של התובע.

6.3לענין טענת חלוף הזמן – ממועד העסקה שביסוד התביעה ולהיום חלפו כ-54 שנים זמן רב לכל הדעות ואולם, תביעות כגון דא אינן נדירות, וכוללות מקרים רבים בהם עורכי העסקאות נפטרו זה מכבר. עיון בתיק מלמד כי על אף הקושי הראייתי, מרבית המסמכים הרלוונטיים לתביעה אותרו וצורפו. כמו כן התובע, על אף שמונה לו אפוטרופוס, עודנו בחיים ואף בני משפחתו מדרגה ראשונה, לרבות אשתו מסרו תצהירים התומכים בתביעה. לפיכך נראה כי בשלב זה קיימות ראיות לכאורה על מנת להמשיך ולנהל התביעה. אציין כי הזמן הרב שחלף ממועד העסקה הנטענת, על כל הכרוך בכך, יובא בכל אופן במסגרת מכלול שיקולי פסק הדין.

6.4לענין טענת זיוף החתימה – ענין זה אינו יכול לדון כלאחר יד. לתובע זכות לחקירת המומחית, ככל שיחפוץ בכך ורק לאחר מכן תוכל להנתן הכרעה לגופו של עניין. מכל מקום אני סבורה כי ההחלטה בנוגע לכך מקומה במסגרת פסק הדין, שכן אף אם תתברר הטענה כנכונה אין בה לבדה כדי להכריע גורל התביעה.

7.לאור כל האמור לעיל, בקשת נתבע 24 לדחית התביעה על הסף – נדחית.

8.אין צו להוצאות .

9. התיק נקבע לקדם משפט ליום 14.4.16 שעה 09:40