ת"א 48100-04-13 הולילנד קוסמטיקס בע"מ ואח' נ' מסיקה ואח'

המבקשות עותרות לחתימתי על פסיקתה המשקפת את תוצאת פסה"ד כפי שניתן לזכותן, בשינוי לפיו חלף שמותיהן, יופיע שמן החדש – "פרמה קוסמטיקס מעבדות בע"מ" (חלף המבקשת 2) ו -"אייצ'. אל. קוסמטיקס בע"מ" (חלף המבקשת 1).

נטען כי לאחר הגשת התביעה, הוחלפו שמות המבקשות ועל כן מתבקשת חתימה על הפסיקתה תחת שמן העדכני. מספרי הח.פ. נותרו בעינם. צורפו לבקשה נסחי רשם החברות על אודות השינוי כפי שנעשה וכפי שאף הוגשו בצירוף לתצהירי עדות ראשית של המבקשות.

המשיבים מתנגדים לבקשה כנוסחה. לגישתם, פסה"ד לא ניתן ביחס לחברות בשם השונה המתואר והבקשה מהווה ניסיון אסור חסר תום לב לגרום לבית המשפט להוציא תחת ידיו מסמך שגוי ומטעה. מודגש כי הזוכות בפסה"ד אינן המבקשות כשמן בכותרת הפסיקתה ונטען כי דבר לא מנע את המבקשות מלעתור לתיקון כתב התביעה בסמוך למועד שינוי שמן. לגישת המשיבים, שינוי שכזה היה פוגע בסיכוי המבקשות להוכיח את תביעתן שהייתה מבוססת, בין היתר, על הזכויות שנטענו כי קיימות בשם "הולילנד קוסמטיקס" וככאלו ששייכות לה. מובהר כי עניין זה נטען גם בדיון עצמו וגם בערעור שהגישו המשיבים על פסה"ד. עוד נטען כי המבקשות אינן מגלות את המניעים להימנעותן מתיקון כתב התביעה במועד ובכלל.

בנוסף, מודגש כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר על אף העובדות שבבסיסה והמשיבים מסכמים בטענה כי אין להיעתר לבקשה לפיה יעוגן תיקון לפרט מהותי בתביעה בפסה"ד ללא ראיות כדין ובמסגרת הליך העוקף את סדרי הדין. המשיבים תמכו טענותיהם באסמכתא.

המבקשות השיבו, בטענה כי המשיבים ממאנים לשלם את חובם על פי פסה"ד ומאלצים את המבקשות לפנות לרשויות ההוצל"פ. המבקשות סבורות כי גישת המשיבים מופרכת לחלוטין ונועדה להתחמק מתשלום חובם. שוב מודגש כי מספר הח.פ. של המבקשות לא השתנה במסגרת הליך שינוי שמן וכי נסחי רשם החברות הרלוונטיים צורפו לתצהירי העדות של המבקשות כנספח 1. לגישת המבקשות, לא ברור לאיזו תוצאה אופרטיבית מכוונים המשיבים, נוכח שאין לקבל טענה כי בשלב זה מתבקש תיקון כתב התביעה ונוכח שאין להותיר מצב דברים לפיו פסה"ד יהא כאבן שאין לה הופכין. בתימוכין באסמכתא, טוענות המבקשות כי ניתן לחתום על הפסיקתה כנוסחה גם כפסיקתה "מבהירה" ולא רק כ "משקפת" והכל, תוך יציקת תוכן חדש לתוך ההכרעה המקורית ועל מנת שתהווה "מכשיר אופרטיבי מעשי לנוחות מימושו של פסה"ד".

לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, ראיתי לנכון לדחות את הבקשה, כנוסחה.

ככלל, שינוי שם של צד להליך, אינו משנה קיומה של יריבות מהותית. יחד עם זאת, נוכח שלטענת המשיבים יש בשינוי המתואר משום השפעה מסוימת על עילת התביעה, לא ראיתי לנכון לשנות מפסה"ד על דרך ההבהרה המתבקשת ומצאתי להותירו כפי שניתן.

סבורני כי ראוי לחתום רק על פסיקתה המשקפת את תוצאות פסק הדין גם ביחס לחברות התובעות ושוכנעתי כי מכלול הנסיבות אינו תואם פסיקתה מבהירה, שנועדה להוות כלי פרשני צר הנובע מהצורך לתרגם להוראה אופרטיבית פס"ד שיש בו נקודה מטושטשת. סבורני כי פסה"ד ברור גם בכל הקשור בשמות הצדדים הרלוונטיים. אין צורך בפיצוח "נקודה עמומה" בו, או בהכרעה במחלוקת שנתגלעה בין הצדדים בכל הנוגע לפירושו הנכון. בדרך כלל, תפקידה של הפסיקתה הוא לשקף את של פסה"ד, להבדיל מעריכת מקצה שיפורים (ר ע"א 3832/10 מיטרני נ' מכלוף [10.8.10]; רע"א 10100/06 צמח נ' עיריית רמת השרון [3.11.08]; רע"א 426/09 סאלח נ' חברת אזהר חברה לפיתוח נכסים בע"מ [20.7.09]; ספרו של י' זוסמן "סדרי הדין האזרחי" מהד' שביעית 1995 523).

לאור המקובץ, הבקשה נדחית.