פלונים נ' אלמוני

תביעה כספית בסך 130,500 ₪.

רקע כללי והשתלשלות העניינים

התובעים היו זוג נשוי שהתגרש. לתובעים זכויות חכירה בחלקים שווים בבית מספר X במושב ------ (להלן: "המושב"). במסגרת הליך בפני בית המשפט לענייני משפחה ניתן ביום 27.02.17 צו לפירוק השיתוף בבית על דרך מכירתו ולצורך כך מונו שני כונסי נכסים (עו"ד איתן אהרוני ועו"ד אלי חביב).

ביום 12.07.18 נחתם הסכם למכירת הבית בין התובעים באמצעות כונסי הנכסים לבין הנתבע (להלן: "ההסכם"). התמורה שנקבעה בהסכם עמדה על 1,350,000 ₪ ונקבע בהסכם פיצוי מוסכם בגין הפרתו בסכום של 130,500 ₪. ההסכם אושר ע"י בית המשפט לענייני משפחה ביום 16.07.18. התמורה הייתה אמורה להשתלם במספר תשלומים שהאחרון שבהם היה אמור להתבצע עד 120 יום מיום אישור ההסכם על ידי בית המשפט, היינו עד יום 15.11.18.

בהסכם, ב"והואיל" החמישי נקבע כדלקמן:

"וידוע לצדדים כי עסקה זו תלויה בתנאי מתלה לפיה בית המשפט יאשר את העסקה וכן שהקונה אמור לעבור ועדת קבלה במושב, אף שהקונה מצהיר כי לא ידוע לו על שום מניעה הקיימת בו שעלולה לשלול, לעכב או לא לממש קבלתו למושב"

הנתבע שילם עד יום 04.09.18 סכום של 380,500 ₪ ולאחר מכן לא שילם דבר. ביום 11.04.19, פנה הנתבע לכונסי הנכסים וטען כי וועדת הקבלה במושב אינה מתפקדת ולא התכנסה ולכן לא היה באפשרותו לקיים את התנאי המתלה ולשלם את יתרת התמורה.

על מנת לנסות ולקיים את ההסכם נחתמו בין הצדדים שני נספחים. הראשון נחתם ביום 03.06.19. נקבע בו כי על הנתבע לשלם את מלוא התמורה (בתוספת סכום נוסף של 70,000 ₪) עד יום 22.08.19 (נספח ד' לכתב התביעה, להלן: "הנספח הראשון"). בסעיף 3 לנספח הראשון נקבע כי התשלום לא יהיה מותנה מצד הנתבע בשום תנאי שהוא, לא מתלה ולא מפסיק.

לאחר שגם במועד זה לא בוצע התשלום נחתם בין הצדדים נספח נוסף בעקבות פגישה שהתקיימה בין הצדדים ביום 04.11.19. בנספח זה, אשר צוין על גביו כי נחתם על ידי הנתבע ביום 07.01.20 (נספח ה' לכתב התביעה, להלן: "הנספח השני"), נקבע כי הנתבע יעביר את שאר התשלומים בתוך 30 יום (הסכום הנוסף של 70,000 ₪ הוגדל ל – 85,000 ₪). בסעיף 4 לנספח השני נקבע כי התשלום לא יהיה מותנה מצד הנתבע בשום תנאי שהוא, לא מתלה ולא מפסיק.

לאחר שהנתבע לא העביר את יתרת התשלום שלחו לו כונסי הנכסים הודעה על ביטול ההסכם וביקשו הוראות מבית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט התיר להם לפעול לביטול ההסכם (פסיקתא מיום 11.02.20, נספח ז' לכתב התביעה). לאחר שלא הושגה הסכמה בין הצדדים בעניין זה, פנו כונסי הנכסים לבית המשפט המחוזי בעתירה לפסק דין הצהרתי בדבר ביטול העסקה. בעקבות הגשת התביעה הסכים הנתבע לביטול העסקה ובין הצדדים נחתם הסכם פשרה במסגרתו שמר כל אחד מן הצדדים על כל טענותיו בנוגע להשלכות ביטול ההסכם (פסק דין מיום 13.09.20, נספח י' לכתב התביעה). בעקבות זאת הוגשה התביעה הנוכחית.