שפירא נ' חגיגי (אסיר)

לפני בקשת התובעת לכוף את הנתבע באמצעות פקודת ביזיון בית המשפט (להלן: "הפקודה"), למלא אחר הוראות פסק דין מיום 14.6.2007, אשר נתן תוקף להסכם הפשרה בין הצדדים.

על פי הסכם הפשרה היה על המשיב לשלם למבקשת סך של 36,500 ₪, ולרשום תוך 30 יום מאישור ההסכם, הערת אזהרה על הנכס הידוע כחלקה 8 בגוש 30315 לטובתה של המבקשת, ולא יאוחר מ – 270 ימים ממועד אישור ההסכם, לרשום את זכויות המבקשת על הנכס בפועל.

הואיל ופסק הדין לא קוים, פתחה המבקשת בגין הרכיב הכספי בפסק הדין תיק הוצאה לפעול, ובקשה זו, עניינה ברישום המקרקעין בלבד.

קיימתי בבקשה שני דיונים, ביום 15.11.2016 וביום 19.9.2017, במהלכם הובהר כי פסק הדין בכל הקשור לרישום הזכויות על שם המבקשת לא קוים.

בדיון שהתקיים ביום 15.11.2016, טען המשיב כי כי הרישום לא הוסדר באשמת באי כוחו, ולפיכך הוריתי לבאי כוחו של הנאשם להודיע לבית המשפט עמדתם בכתב, לטענות המשיב לרבות אפשרות רישום הזכויות על שם המבקשת.

עורכי הדין אליהם הפנה המשיב הודיעו כי הם אינם מייצגים אותו. עם זאת, עו"ד רחמני הגיש הודעה מפורטת ביום 8.1.2017, במסגרתה פירט את השתלשלות העניינים, והבהיר כי לאחר שפעל רבות לבצע את הרישום, התברר כי בוצע דיווח לא תקין לרשות המיסים בגין העסקה (לא על ידיו), ולכן הודיע למשיב כי אינו יכול להמשיך ולטפל ברישום, והפנה אותו לשכור איש מקצוע מתאים לטיפול בעניין.