ד' נ' שירותי בריאות כללית

תביעה בטענה לרשלנות רפואית שבעטיה נותר בגוף התובעת התקן תוך רחמי שלא אותר ולא הוצא.

הצדדים הגישו ראיות ואף מונה מומחה מטעם בית-המשפט (פרופ' גד ברקאי), ברם הואיל והמחלוקות העובדתיות מצומצמות ויתרו על חקירות והגיעו להסכמה כי "יוגשו סיכומי טענות לעניין הנזק שנגרם לתובעת בשל הפגיעה באוטונומיה בלבד והפיצוי בעילה זו" (הסדר דיוני מ-8/6/16).

לאחר בחינת סיכומי הצדדים מצאתי לקבל את התביעה ולקבוע כי המצאות עצם זר ומסוכן בגוף התובעת הוא בליבת הפגיעה באוטונומיה ועל כן מצדיק פיצוי.

עובדות

1. התובעת, ילידת 1954 (בת 62) נשואה ואם לארבעה.

2. בשנים 1972 ו-1974 הרתה וילדה.

3. בשנים 1975 ו-1976 הרתה אך ההריונות הסתיימו בהפלות.

4. במרץ 1979 הותקן, בידיעתה ובהסכמתה, התקן תוך רחמי למניעת הריון.

5. באוקטובר 1979 הרתה חרף ההתקן. הרשומה הרפואית מלמדת כי הצוות ידע על ההתקן וניסה לאתרו אך החוט שלו לא נראה בבדיקות. בשבוע ה-19 להריונה הפילה את העובר.

6. בצילום בטן נראה ההתקן ונעשה ניסיון שלא צלח להוציאו בזמן הווסת.

7. משלב זה לא זוהה ההתקן והרופאים הניחו שנפלט באופן ספונטאני.