ת"א 47928-10-15 עודה נ' וליד מזגנים בע"מ

לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבות ביום 26.10.2016.

טענות הצדדים:

המשיב הגיש כנגד המבקשת, חברה בע"מ העוסקת בין היתר במכירת רכבים, תביעה בסך 110,000 ₪, סכום ששילם לה בעסקה לרכישת רכב בין הצדדים. על פי הנטען בכתב התביעה, המשיב פנה אל המבקשת במטרה לרכוש רכב מסוג מרצדס בנץ 519 לצורך עבודתו. הוא הופנה על ידי המבקשת לחברת מימון על מנת שיוכל לממן את רכישת הרכב. בנוסף סוכם בין הצדדים כי על חשבון התשלום המשיב ימסור למבקשת רכב מסוג קראפטר 2009 במחיר מוסכם של 60,000 ₪. כן שילם למבקשת סך 20,000 ₪. בסופו של יום העסקה לא יצאה אל הפועל. לטענת המשיב, הסיבה לכך היא אי-עמידת המבקשת במועד האספקה לו התחייבה. המשיב ביקש מהמבקשת לעכב את מכירת רכבו, אולם נמסר לו כי הרכב נמכר בתמורה לסך 90,000 ₪. התובע העמיד את תביעתו על סך 110,000 ₪, התמורה שהתקבלה ממכירת רכבו בצירוף הסך של 20,000 ₪ ששילם למבקשת.

לדיון שנקבע בתיק לא התייצבה המבקשת. לבקשת המשיב, ניתן פסק דין בהיעדר התייצבות המחייב את המבקשת בתשלום סך 110,000 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 8,000 ₪ והחזר אגרה.

המבקשת מבקשת כי פסה"ד יבוטל מכוח שיקול-דעתו של בית המשפט. לטענתה, אי התייצבותה לדיון הוא תולדה של רשלנות ב"כ הקודם אשר לא הודיע לה על קיום הדיון ואף לא התייצב בעצמו. ב"כ הקודם גם לא עדכן אותה לטענתה על מתן פסק הדין כנגדה בהעדר התייצבות. בבירור שערך ב"כ הנוכחי בכלל התיקים הנוגעים למבקשת התגלה לראשונה שניתן פסק דין בהעדר התייצבות בתיק דנן. לאחר שנודע למבקשת על מתן פסק הדי, ב"כ ניהל מו"מ עם ב"כ המשיב במטרה לסיים את התיק בפשרה אולם זה לא צלח, ולאחר מכן הוגשה הבקשה.

המבקשת טוענת כי יש לה סיכויים טובים להצליח בהתגוננותה מול התביעה. לטענתה, המשיב התקשר עמה בעסקה לרכישת רכב מסוג מרצדס שעלותו 391,000 ₪. בקשת המשיב הייתה לבצע עסקת חליפין מורכבת במסגרתה התחייב לחתום על מסמכי מימון לאחר שהמבקשת השיגה אישור מימון מגורם מממן. אולם המשיב לא הגיע לחתום על העסקה וכן לא המציא אישור הסעה של הרכב שמסר במסגרת עסקת החליפין. בכך, לטענתה, הפר את ההסכם בין הצדדים. עקב כך, לטענת המבקשת, נגרמו לה נזקים רבים. הרכב נמכר לצד ג' עבור 60,000 ₪, אולם עד היום לא שילם צד ג' את מלוא הסכום הנ"ל בשל אי-מסירת אישור הסעות של הרכב ע"י המשיב. ביחס לסך 20,000 ש"ח טוענת המבקשת כי הם שולמו על ידי המשיב לצורך פתיחת הזמנה וטיפול במסמכי המימון ואשר יחושבו על חשבון מחיר הרכב שהוזמן והוסכם כי במידה והעסקה תבוטל על ידי המשיב תהיה המבקשת זכאית לקיזוז עלות הטיפול והוצאותיה בסך 5,000 ₪.

המשיב בתגובתו טוען כי טענת המבקשת בדבר מחדל של בא-כוחה הקודם אינה מגובה בראיה כלשהי ונטענה בעלמא ללא כל ביסוס. ביחס לסיכויי ההגנה טוען המשיב כי בהסכם בין הצדדים ביחס להחלפת הרכבים אין כל תנאי המחייב אותו למסור אישור הסעות לרכב שנמסר על ידו. לטענתו, הרכב נמכר לידי צד שלישי בסך 90,000 ₪ בנוסף הוא שילם סך 20,000 ₪ על חשבון הרכישה אולם בפועל לא קיבל לידיו את הרכב תוך הזמן שהוסכם, ולכן ההסכם הופר על ידי המבקשת והוא זכאי להשבת הסכומים ששולמו.

בתשובה לתגובה טוענת המבקשת כי לנוכח הכרות עם אחיו של ב"כ הקודם ובמעורבות מכובדים היא הסכימה לוותר על כל תביעה וטענה כנגד ב"כ הקודם. עוד לטענתה המשיב הוא שהפר את ההסכם בכך שלא השלים את עסקת המימון ולא ברורה טענתו כי לא סופק לו הרכב ששוויו 391,000 ₪ בעוד שהוא שילם רק סך 80,000 ₪. באשר לרכב המשיב טוענת המבקשת כי נמכר לצד שלישי לא במחיר שצוין על ידי המשיב בסך 90,000 ₪ ועד היום הצד השלישי מעכב את יתרת התשלום משלא הועבר אליו אישור הסעה מצד המשיב.

הכרעה:

הבקשה עניינה אפוא בסמכות בית המשפט להורות על ביטול פס"ד שניתן במעמד צד אחד מכוח שיקול-הדעת הנתון לו. במסגרת זו נדרש בית המשפט לבחון שני שיקולים: האחד, סיבת המחדל והשני, סיכויי ההגנה. השיקול השני הוא הדומיננטי בכגון דא.

לעניין המחדל מלהתייצב לדיון, טוענת המבקשת כי המחדל הוא תוצר של רשלנות ב"כ הקודם אשר לא עדכן אותה על מועד הדיון ולא התייצב לדיון ואף לא דיווח לה על מתן פסק הדין. צודק המשיב כי טענת הרשלנות נטענה בעלמא ומבלי שבוססה בדבר. טענת המבקשת כי בוצעה סולחה בינה לבין ב"כ הקודם במסגרת התשובה לתגובה לא נתמכה בתצהיר. בכל מקרה המדובר בטענות שהן במסגרת מערכת היחסים בין המבקשת לב"כ הקודם וספק אם ניתן לראות בהם סיבה מוצדקת למחדל.

לעניין סיכויי ההגנה, המדובר בענייננו בעסקה שלא יצאה אל הפועל כאשר כל צד מטיל על הצד השני את האשמה לכך. מדובר במחלוקת עובדתית שבשלב זה לא ניתן לקבוע לגביה כך או אחרת. עם זאת, אף אם המשיב הפר את ההסכם, הרי שעולה לכאורה כי אין חולק שההסכם בוטל, ומשכך זכאי כל אחד מהצדדים להשבה של מה ששילם. בהקשר זה טוענת המבקשת לנזקים שנגרמו לה בשל אי-מסירת אישור הסעה על-ידי המשיב, שבעטיה לא שילם לה צד ג' את מלוא תמורת הרכב עד היום. עם זאת, טענה אחרונה זו לא נתמכה בתצהיר. יוצא אפוא כי המבקשת העלתה טענות הגנה אפשריות, אם כי מצומצמות ביחס לסכום התביעה. אולם די באלה כדי להצדיק את ביטול פסה"ד שניתן בהיעדר התייצבות, באופן שיאפשר למבקשת את יומה בבית המשפט ולו ביחס לחלק מהסכום בו חויבה, וזאת בכפוף לחיובה בהוצאות המשיב.

נוכח מחדלה של המבקשת מלהתייצב לדיון והטרחה שנגרמה למשיב עקב כך, אני רואה לחייב את המבקשת בהוצאות המשיב בסך 2,000 ₪. אלה ישולמו לא יאוחר מתוך 30 ימים מהיום.

תשלום ההוצאות יהווה תנאי לביטול פסה"ד.

עם תשלום ההוצאות יגיש על כך המשיב הודעה לבית המשפט, ופסה"ד יבוטל.