ת"א 47922-07-13

בפניי מונחת בקשה דחופה לפסלות שופט, שהוגשה ע"י המבקשים, הם הנתבעים, ביום 10.6.15.

רקע וטענות הצדדים:

במסגרת הבקשה עותרים המבקשים (הם כאמור הנתבעים) כי בית המשפט יפסול עצמו מלדון בתיק זה בשל קיומו של חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט. לחילופין, עותרים המבקשים, כי התיק יועבר לנשיא בית המשפט על מנת שזה יקבע מותב חדש שידון בתיק.

לחילופי חילופין, התבקש בית המשפט לבטל את ישיבת הסיכומים בע"פ הקבועה ליום 14.6.2015 ולאפשר לצדדים להגיש סיכומים בכתב בתוך 30 יום.

אקדים ואומר כי מוטב היה לבקשה אילו לא היתה מוגשת כלל, שכן בקשה משוללת יסוד זו לפסילת שופט, שהוגשה בחלוף יומיים מסיום שמיעת ההוכחות, ורק לאחר שנדחו שלוש בקשות של המבקשים לדחיית מועד הסיכומים ו/או להגשתם בכתב, נועדה להלך אימים על בית המשפט ולהפעיל עליו לחץ כדי לדחות את מועד שמיעת הסיכומים בעל-פה, תוך שימוש לרעה בהליכי משפט.

ויודגש - בבסיס הבקשה עומדת לא אחרת מהחלטת בית המשפט לקיים בתיק סיכומים בעל-פה מיד בתום שמיעת ההוכחות, בהתאם להוראת תקנה 160(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

המבקשים, אשר החלטה זו היתה לצנינים בעיניהם ולאחר שלא צלחו ניסיונותיהם לשנותה, בחרו לנקוט בהליך זה של בקשה לפסילת שופט, על מנת לנסות ולכפות על בית המשפט את רצונם, כאמור, המדובר בניסיון פסול להפעיל לחץ על בית המשפט, אשר אין ליתן לו יד.

קולעים לעניין זה הדברים בע"א 5601/13 פרופ' שאול לדני נ' רמת חובב, מועצה מקומית תעשייתית [פורסם בנבו, מיום 22.4.2014], שם קבע בית המשפט בזו הלשון:

"דין הערעור להידחות מכל וכל. עיון בערעור הארוך (הרבה מעבר לצורך) מעלה כי אין בו, ובבקשת הפסלות שהוגשה לבית המשפט המחוזי, כל ממש. על פני הדברים נראה כי הם אכן הוגשו כדי להלך אימים על השופטת או כדי לחפש "פתח מילוט" מביצוע פסק הדין, ככל שמדובר בהוצאות משפט, תוך הטחת האשמות חמורות בשופטת ללא כל בסיס עובדתי או משפטי, בעיתוי המעורר תהיות.

....