ת"א 47859-03-14 ללום נ' סינה

1.בפני בקשה להורות על ביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה כנגד המבקש ביום 8.5.14.

2.המבקש טען שכתב התביעה מעולם לא נמסר לו כדין וכי לא ידע אודות פסק הדין עד קבלת הודעת עיקול מההוצל"פ על חשבונו ביום 10.12.14. המבקש טען כי למשיב אין כל ראיה בדבר המצאת כתבי בי-הדין. בדיון טען ב"כ המבקש שחקירת המבקש לא העלתה דבר ולאור אי התייצבותו של השליח המצהיר מטעם המשיב על אף שנדרש להתייצב, יש לבטל פסק הדין מחובת הצדק. לחילופין, יש לבטל את פסק הדין משיקות הדעת וזאת מאחר וקיימים סיכויי הגנה טובים, בין היתר, לאור כך שבתביעה נדרש פירוק כלל העבודה והשבת כלל הכסף ששולם בגינה וזאת על אף שגם לגישת המשיב נדרשים תיקונים בלבד.

3.המשיב טען מנגד כי כתב התביעה נמסר כמצוות תקנה 481 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"). כתב התביעה הומצא כדין ע"י שליח אך המבקש סירב לחתום. בנוסף, בעקבות הגשת כתב התביעה ניהל המבקש משא ומתן עם ב"כ המשיב בניסיון לסיים הסכסוך בהסדר פשרה. יתרה מזו, האזהרה בגין פתיחת תיק ההוצל"פ נמסרה אף היא כדין למבקש ועל כן אין עילה לבטול פסק הדין מחובת הצדק. המשיב טען שלאחר אורכות שניתנו למבקש בחר שלא לתקן הפגמים בהתקנת הדק ועל כן זכאי המשיב לביטול החוזה תוך השבת הסכום ששילם וחיוב המבקש בפירוק העבודה. במידה ויבחר בית המשפט לבטל פסק הדין משיקול הדעת, אזי יש לגישת המשיב לחייב המבקש בהוצאות גבוהות שכן המשיב נדרש להוצאות, לרבות בגין פתיחת תיק הוצל"פ.

המסגרת הנורמטיבית:

4.בעל דין שקיבל פס"ד במעמד צד אחד, רשאי להגיש בקשה לביטולו לאותה ערכאה. זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסודית ולא בנקל יחסום בית המשפט את שעריו בפני המתדיינים. העדפה של ממש היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה לגופו של עניין ובמעמד שני הצדדים.

כאשר נדרש בית המשפט לבקשה לביטול פסק דין עליו לבחון האם עומדת למבקש אחת משתי עילות לביטולו: ביטול מחובת הצדק ולחילופין ביטול לאור שיקול דעת בית המשפט.

יפים לענייננו דברים שנאמרו בע"א 5000/92 יהושע בן-ציון נ' אוריאל גורני ואח' פ"ד מח(1), 830, 835-836 (1994):

"שתיים הן, כידוע, העילות האפשריות לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד: ביטול מתוך חובת הצדק וביטול מכוח שיקול-דעתו של בית המשפט. מקום בו החליט בית המשפט בהיעדרו של מבקש הביטול אף שלא היה רשאי להחליט בהיעדרו, כגון שהמבקש לא הוזמן, קמה למבקש עילת ביטול מתוך חובת הצדק. הפגם שנפל בהליך, בשל מתן ההחלטה במעמד צד אחד, מהווה עילה מספקת לביטול ההחלטה; ובכגון דא אין בית המשפט רשאי לשקול אם ההחלטה שניתנה הינה נכונה, לגופו של עניין, אם לאו."

כאשר המדובר במקרה בו לא נמסר כתב התביעה לידיו של המבקש כדין, על בית המשפט לבטל את מתן פסק הדין על בסיס חובת הצדק:

"כאשר פסק הדין שניתן במעמד צד אחד הוא פגום — ובדרך כלל נובע הפגם מהיעדר המצאה כדין למבקש — יבוטל פסק הדין בלי להתייחס כלל למשקל הטענות ולסיכויי ההצלחה. הלכה זו נסמכת על ההשקפה שלפיה בעל - דין זכאי לקיומם התקין של ההליכים המקדמיים, עובר למתן פסק הדין. ביטול כזה נעשה ״מתוך חובת הצדק״: ex debito justitiae. פסק־דין כזה הוא פגום ומשום כך אין לקיימו, תהא אשר תהא הגנת הנתבע לגופו של עניין. בידי כל אדם קנויה הזכות שלא יינתן נגדו פסק - דין, אפילו פסק - דין נכון וצודק, אלא בדרך משפטית תקינה." (אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, 676 (מהדורה אחת עשר,2013)).