ת"א 47856-02-15 מור נ' הראל חברה

מונחת בפני בקשה לביטול פס"ד שניתן ביום 25.3.15.

המשיב הגיש תביעתו כנגד המבקשת תביעה שמהותה חוזית,נזיקית ולשון הרע בסך של 260,000 ₪ בגין ארוע פריצה ועל בסיס פוליסה שערכה לו המבקשת.

לאחר עיון בטענות הצדדים הנני מורה כדלקמן:

הארכת מועד:

המבקשת הגישה את הבקשה לביטול פס"ד ביום 6.5.15 בעוד שפס"ד ניתן ביום 25.3.15. לטענתה של ב"כ המבקשת דבר מתן פס"ד נודע לה רק נוכח פנית המשיב אליה ביום 30.3.15 עת הייתה בדיון בבימ"ש המחוזי מחוז מרכז. לטענת ב"כ המבקשת מאחר והייתה במהלכו של דיון בבימ"ש לא היו המסמכים למול עיניה ולא הייתה מודעת למועד מסירת פס"ד במשרדה ביום 26.3.15. לתומה מפאת טעות שנבעה בלחץ שבו הייתה, רשמה ביומנה את המועד 30.3.15 כמועד לקבלת פס"ד.

לנוכח טעותה וחישוביה הגישה את הבקשה לביטול פס"ד ביום 6.5.15 במקום ביום 3.5.15.

המשיב בתגובתו מציין כי מאחר ומדובר בעו"ד בעלת ניסיון המודעת למועדים היה עליה לנקוט במשנה זהירות.

לא נוכחתי כי הוגשה בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פס"ד דבר העומד לחובתה של המבקשת. אני סבור כי היה על ב"כ המבקשת להגיש בקשה להארכת מועד ולפרט במסגרת הבקשה להארכת מועד "טעמים מיוחדים" עם זאת לא נסתר מעיני כי הבקשה הוגשה ימים ספורים בלבד לאחר המועד האחרון להגשת הבקשה וזאת כפי שציינה ב"כ המבקשת בגל טעות שנעשתה בתום לב.

ביטול מחובת הצדק:

לאחר עיון בטיעוני הצדדים נחה דעתי כי אין מקום לבטל את פס"ד "מחובת הצדק".

כתב התביעה נמסר לידי המבקשת ביום 22.2.15 ועל אישור המסירה הוטבעה חותמת הנתבעת. פסק הדין ניתן כאמור ביום 25.3.15 בחלוף 30 הימים להגשת כתב הגנה. לפיכך, פסק הדין אינו פגום ואין לבטלו "מחובת הצדק".

באשר לשיקול דעת בימ"ש יש לחלק לשניים : "סיבת המחדל" וסיכויי ההצלחה".

"סיבת המחדל" - אני סבור כי אין מדובר בזלזול בהליכי בימ"ש כי אם רשלנות, היסח דעת או מחדל הניתנים לריפוי באמצעות תשלום הוצאות.

"סיכויי הצלחה" - זו השאלה החשובה יותר. המבחן הוא מבחן של "הגנה אפשרית" ולאו דווקא בטוחה. הנטל המוטל על המבקש הוא לשכנע שלכאורה יש לו הגנה אם יוכיח אותה, ואין על המבקש בשלב הבקשה לביטול פס"ד להוכיח ממש את הגנתו. בימ"ש מפעיל את סמכותו תוך מתן משקל רב לזכות הגישה לערכאות ותוך חתירה לתוצאה מידתית.

המבקשת מציינת בבקשתה לביטול פס"ד כי קיימות לה טענות הגנה הן במישור האחריות והן במישור הנזק לאחר שמינתה חוקר ושמאי מטעמה. חוו"ד ודוח החקירה של המומחים חסויים בהיותם מסמכים שהוכנו לצורך המשפט,כך נטען על ידה. למרות זאת, פירטה המבקשת חלק מהממצאים והציגה סתירות ואי התאמה לטענתה לקרות הארוע ולקיומן של ההתנאות בפוליסה וכן כי חלק מהפריטים שנדרש פיצוי בגינם נתבעו בעבר ע"י המשיבבגין ארוע פריצה קודם וכי המשיב קיבל פיצוי בגינם , כך נטען בבקשה.