ת"א 47836-02-13 לקידום החינוך ואח' נ' אלאטרש ואח'

לפני בקשה להורות על הפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, בסכום שלא יפחת

מ- 30,000 ₪, על יסוד תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות"), ועל יסוד סעיף 353א' לחוק החברות, התשנ"ט – 1999 (להלן: "חוק החברות").

המבקש/הנתבע הינו אדם פרטי בעל נכס, והמשיבה/התובעת הינה עמותה המפעילה גני ילדים, אשר התקשרו ביניהם ביום 17/2/10 בחוזה שכירות, במסגרתו השכיר הנתבע נכס המצוי בתל שבע לתובעת, לצורך ניהול גן ילדים, תמורת דמי שכירות קבועים. התובעת הגישה ביום 25/2/13 תביעה חוזית- כספית לתשלום סך של 115,000 ₪ כנגד המבקש (הנתבע 1), וכנגד המועצה המקומית תל שבע (הנתבעת 2- אשר התובענה שכנגדה נמחקה בהמשך ההליך, בפסק הדין מיום 22/9/14), בגין נזקים שנגרמו לה, כך לטענתה. התובעת טענה לנזקים אשר נגרמו לה עקב הפרת חוזה השכירות מצידו של הנתבע, בעל הנכס, ושיבוש פעולת הגן מצידו.

בית המשפט התבקש בתובענה שבכותרת להורות על אכיפת ההסכם ועל חיובו של הנתבע 1, הוא המשכיר, במלוא הנזקים שנגרמו לתובעת כתוצאה מההפרה היסודית של החוזה אשר בוצעה על ידו, וכן התבקש בית המשפט לחייב את הנתבעת 2 , המועצה המקומית תל שבע, במלוא שווי הציוד בו היא משתמשת בגן, שכן הוא שייך לתובעת. כאמור בעניין הנתבעת 2 ניתן פסק דין. יצויין כי הנתבע המבקש, אף הגיש תביעה שכנגד כנגד התובעת/המשיבה בגין אי תשלום דמי שכירות.

המבקש סבור כי יש להורות לעמותת רואד לקידום החינוך (להלן - "המשיבה" ו/או "התובעת") להפקיד ערובה להבטחת תשלום הוצאות המבקש, לפי תקנה 519(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, וסעיף 353א לחוק החברות, וטוען כי קיים חשש כבד כי הוצאות המשפט שיושתו על המשיבה, לא ישולמו על ידה. לטענתו התובעת אינה מקיימת פסקי דין והחלטות באופן שיטתי ו/או חדלת פירעון ו/או מצויה בקשיים כלכליים קשים ביותר ועל סף חדלות פירעון. זאת ועוד, לטענתו, חשבון החברה בבנק דיסקונט הוגבל במהלך ספטמבר 2013 או בסמוך לכך, והוא מפנה בכך לעש"א 35899-09-13, ולהחלטת בית המשפט בעניין מיום 27/5/14. זאת ועוד, לטענת המבקש, העמותה לא הפקידה עירבון להבטחת ערעור שהגישה בע"א 53648-03-14, וזאת חרף מתן ארכות חוזרות ונשנות אשר ניתנו לה (מפנה להחלטה מיום 19/10/14 אשר ניתנה בת"א שלעיל ואשר צורפה לבקשתו). זאת ועוד, העמותה לטענתו איננה משלמת משכורות לעובדיה ואינה מכבדת פסקי דין שניתנו כנגדה בבתי הדין לעבודה, והוא מפנה לסע"ש 40593-05-13 ולע"ע 42512/12/13, החלטות אותן צרף גם כן לבקשתו זו .

המשיבה סבורה כי דין הבקשה להידחות על הסף בהיותה בקשה מופרכת, אשר הוגשה רק כדי למנוע את בירורה של התביעה לגופה, ובכדי לשלול מהתובעת את זכות הגישה לערכאות. לדבריה- טענותיה הינן טענות כבירות ומוצקות, ובראשן כי תנאי לתשלום דמי השכירות היה קבלת הרישיון להפעלת הגן, דבר שהתובעת טרם קבלה. כמו כן טוענת היא כי הנתבע מכפיש התובעת, בנבזות, אינו מבסס טיעוניו על עובדות, וכל זאת מבלי שהוא נחשף לפועלה ההתנדבותי והמסור של העמותה כלפי הציבור והמגזר הבדואי בפרט, היא מדגישה שהיא מלכ"ר, משלימה בפעולותיה את פעילות משרד החינוך, ובמקביל אינה זוכה לכל תקצוב, הכרה או סיוע כספי מהרשויות. עוד סבורה היא כי אין להשליך מהחלטות הקיימות בעניינה בבתי משפט אחרים בתיקים אחרים בעניינה, הגם שאינה טוענת לגופו של עניין ואינה סותרת טיעונים אלו בדבר ההליכים המשפטיים הקיימים בעניינה.