ת"א 47802-07-11 ארביב ואח' נ' דיין ואח'

1.לפניי בקשת המבקשת (היא הנתבעת 2 בתובענה) להורות על ביטול פסק הדין שניתן נגדה, לאחר שבית המשפט הורה על מחיקת כתב הגנתה.

פסק הדין ניתן ביום 6.5.14, הבקשה לביטולו הוגשה ביום 20.10.14.

2.בתגובתה לבקשה לביטול פסק דין טענה ב"כ המשיבים (הם התובעים בתובענה), כי הבקשה הוגשה בחלוף המועד להגשתה.

בהחלטתי מיום 11.12.14, לאחר שהוגשה תגובת המבקשת לתגובת המשיבים, ציינתי, כי אין בתגובה כל התייחסות לטענות המשיבים, כי הבקשה הוגשה באיחור, ללא טעם מיוחד ואין להיזקק לה לפיכך. לפיכך, אפשרתי מתן התייחסות נוספת לתגובה.

בתגובתה להחלטה זו, טענה המבקשת, כי החלטת בית המשפט בטלה מעיקרה, לאחר שניתנה כשבית המשפט הוטעה על ידי המשיבים, מכאן (כך ניתן להבין מהתגובה), אין זמן מסויים לעורר בקשה בעניינו של פסק דין הבטל מעיקרו ולכן, על פניו, יש להיזקק להליך.

3.איני יכולה להסכים עם טענה זו, כאשר עיקר הטענה ולכך אף אתייחס בהמשך לגופם של דברים, היא כי בית המשפט הוטעה על ידי הצד שכנגד בבקשתו להורות על מחיקת כתבי הטענות.

בקשת המשיבים למחיקת כתבי הטענות הועברה לתגובת הצד שכנגד, אשר לא הגיב לה. בבקשה נטענו טענות באשר להמצאת מסמכים ואם סבר ב"כ המבקשת, כי הטענות העובדתיות הנטענות בה אינן נכונות, יכול היה להגיב לבקשה.

בנוסף, טענה, כי בית המשפט הוטעה על ידי הצד השני אינה מסוג הטענות שניתן לגביהן (לרוב) לומר, כי פסק דינו של בית המשפט בטל מעיקרו, זאת בפרט, כאשר לצד שכנגד ניתנה הזדמנות ליתן התייחסותו לנטען וכאשר ניתן היה להביא לפני בית המשפט את העובדות לאשורן ולשם כך נועד הבירור העובדתי.

שעה שצד זה או אחר נמנע מלהביא את גרסתו לפני בית המשפט, אל לו לבוא בטרוניה על כך שבית המשפט הסתמך על טיעוני הצד שכנגד על מנת לקבל בקשה.

לפיכך, יש לקבוע, כי הבקשה הוגשה באיחור ועל כך למעשה אין כל מחלוקת.