ת"א 47772-11-13 ג. נ' ג. ואח'

התובענה שלפני עניינה בסכסוך בין בעלים במשותף של מקרקעין שרישום הזכויות בהם הוסדר רק לאחרונה. התובע עותר לחייב את הנתבעים לשלם לו שכר עבור ההשקעה שהשקיע לשם רישום בניין – אותו קיבלו הצדדים בירושה – כבית משותף. עילת התביעה מבוססת על דיני היושר וחוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט – 1979. 

רקע ועובדות רלוונטיות

1. הנתבעים הם חלק מבעלים במשותף (ב"מושא" ) של זכויות במקרקעין הנמצאים ברחוב ***, הידועים גם כגוש * (להלן: "הנכס" או "המקרקעין"). בבניין 11 דירות. 5 דירות שייכות לבני משפחת הנתבעים ו-6 דירות לבני משפחת התובע.

2. הורי התובע בנו את הבניין יחד עם הורי הנתבעת 1 לפני עשרות שנים. כאן המקום לציין שהתובע הוא בן דודה של הנתבעת 1, והנתבע 2 נשוי לאחות של הנתבעת 1. כלומר בין הצדדים ישנם קשרי משפחה.

3. כשנפטרו הוריו של התובע, הוא ואחיו ירשו את הזכויות שהיו להורים במקרקעין, ובסך הכל ירשו 6 דירות.

4. כשנפטרו הוריה של הנתבעת 1 הם הורישו את רכושם לילדיהם, בהתאם לחוק, ובין היתר הועברו גם הזכויות במקרקעין. הנתבעת 1 ואחיותיה ויתרו על חלקן לטובת אחיהם, ש.מ. שהיה חסוי (להלן: "החסוי"), והוא ירש 5 דירות.

5. החסוי נפטר בשנת 2004 ואחיותיו ירשו אותו, כך שנכון להיום האחיות, וביניהן הנתבעת 1, הן בעלות הזכויות בנכס במשותף עם משפחתו ואחיו של התובע. אשתו של הנתבע 2 שהיא גם אחת האחיות והיורשות, וויתרה על חלקה והסתלקה מהעיזבון, ואין חולק כי לנתבע 2 עצמו לא היו מעולם זכויות בנכס.

6. רק לאחרונה נרשם הבית כבית משותף, וזאת על-ידי עו"ד פלדמן. אין מחלוקת שעו"ד פלדמן טיפל בעניין במשך שנים, וההליך עצמו ארך זמן רב. עם זאת התובע טוען שגם הוא נטל חלק פעיל, והשקיע זמן ומשאבים לשם השגת התוצאה של רישום הבניין כבית משותף והסדרת זכויות הבעלים. מכאן התביעה שלפני.

   טענות התובע

7. התובע טוען כי החל משנת 1991 הוא טיפל בענייני הבית ובמיוחד קידם את רישום הנכס כבית משותף; הביא להפחתה משמעותית בחובות שרבצו על הנכס בעיריית ירושלים; דאג לשינוי התב"ע שסווגה כשטח ציבורי פתוח במקום בניין מגורים; שחרור הזכויות במקרקעין מהממונה על נכסי נפקדים שהזכויות הועברו על שמו בשל היעדר רישום מסודר שלהן במשך שנים, ועוד ועוד.