ת"א 47695-05-14 ד' ואח' נ' כללית

1. לפני תביעה שהוגשה על ידי תובעת, ילידת 3/5/91, והוריה בעילה של "הולדה בעוולה".

2. מכתב התביעה עולה, כי היולדת עברה במהלך ההריון את כל הבדיקות הנדרשות, לרבות שלוש סקירות מערכות ובדיקות US, אשר פורשו כולן כתקינות.

בסופו של דבר נולדה התובעת עם מומים לבביים קשים, היעדר טחול ו היפוך איברים (הלב והקיבה ממוקמים בחלק הימני של גופה), אשר הצריכו מספר ניתוחים וצינתורים, היזקקות קבועה לתרופות וסבל רב.

3. התובעים צירפו לכתב התביעה את חוות דעתו של המומחה ברפואת נשים – פרופ' ישראל טלר – המבהיר בחוות דעתו, כי הסקירות ובדיקות –US אשר בוצעו ליולדת, בוצעו ברשלנות, כאשר אין כל הצדקה רפואית, או אחרת להחמצת המומים שהתגלו לאחר לידת התובעת.

המומחה קובע, כי אילו היו מאובחנים המומים, או חלקם, הייתה היולדת מופנית לבדיקת אקו לב עוברי, בדיקה שהייתה מגלה, ללא ספק, את המומים הלבביים.

ביצוע סקירות המערכות ובדיקות ה-US ברשלנות גרם להחמצת המומים, אי יידוע ההורים בדבר קיומם, ואיין את אפשרותם לפנות לוועדה להפסקת הריון, אשר הייתה נענית בחיוב לבקשה.

4. עוד צירפו התובעים את חוות דעתו של הנוירולוג – פרופ' אשר אור נוי – המבהיר בחוות דעתו, כי ניתן לאתר את המומיים הלבביים, בהם לוקה התובעת, כבר בשבוע שמיני להריון, שאז ניתן לצפות בחללי הלב, בחדרים, בכלי הדם העורקיים הגדולים ובמסתמים, והיות ומדובר במומחים אנטומיים, אשר כאמור ניתן לראותם כבר בשבוע שמיני להריון, הרי שהחמצתם מהווה רשלנות.

גם פרופ' אור נוי קובע, כי אילו היו מאובחנים המומים, הצוות הרפואי היה מיידע את היולדת בדבר קיומם, וועדה להפסקת הריון הייתה מאשרת את בקשתה להפסיקו, אילו הייתה מתבקשת.

5. בנוסף צירפו התובעים את חוות דעתו של הקרדיולוג – דר' אמיר בירגר – המתאר בחוות דעתו את נזקיה של התובעת כתוצאה ממומיה, את הסיכונים הצפויים לה ואת אורח חייה כתוצאה מהמומים הקיימים, אולם הוא אינו קובע מהי נכותה כתוצאה מהמומים האמורים, עובדה שהינה בעייתית, משום שחלק מהנזקים המתוארים הינם נזקים קיימים, וחלקם הינם נזקים היפותטיים, כאשר הסיכוי להתרחשותם הוערך באופן סטטיסטי.