ת"א 47626-02-16 יעל 6377 יזמות בע"מ נ' סלם

מבוא

בפניי בקשת המבקש לחיוב המשיבה בהפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאות.

המבקש טוען, כי קיים חשש כן ורציני שהמשיבה לא תוכל לשאת בהוצאות המבקש, היה ותביעת המשיבה תדחה וייפסקו הוצאות לחובת המשיבה, וזאת לנוכח היותה של החברה בערבון מוגבל, המקבל משנה תוקף כאשר המדובר בחברה אשר על נכס המקרקעין בקשר אליו היא תובעת רשום שעבוד, כפי שעולה מבדיקת המרשם ברשם החברות.

הרקע

המשיבה הגישה ביום 22.02.2016 תביעה לפינוי וסילוק יד כנגד המבקש בטענה שרכשה את המקרקעין בהם הוא שוכר יחידה בשכירות, ככל הנראה מוגנת, והואיל ולטענת המשיבה הפר את תנאי הסכם השכירות וכן פלש למקרקעין מעבר למושכר, קמה לה הזכות לתבוע את פינויו מהמקרקעין.

המבקש דוחה בכתב ההגנה שהגיש את טענות המשיבה, תוך שהוא טוען כי המבקשת לא צרפה מסמך המעיד על זכויותיה במקרקעין, למעט הערת אזהרה שנרשמה לטובתה, ולגופו של עניין טען שלא הפר את הסכם השכירות וכל שינוי שנעשה במושכר בוצע בהסכמת המשכיר ולפיכך אינו מהווה הפרה ואינו מהווה עילה לפינוי.

לנוכח העובדה כי המשיבה הנה חברה בערבון מוגבל ועל המקרקעין נשוא התביעה רובץ שעבוד, הגיש המבקש בקשה זו, תוך שהוא מעלה את החשש כי לא יהיה בידי המשיבה לשלם את הוצאותיו של המבקש, אם תידחה התביעה, כאשר לטענת המבקש מדובר בתביעה מופרכת, חסרת בסיס, כדברי המבקש.

בתגובה לבקשה, השיבה המשיבה כי הנה חברה פעילה, המשלמת את התחייבויותיה. כמו כן, כראייה לביסוס איתנותה הכלכלית מציינת המשיבה כי המקרקעין נשוא התביעה נרכשו על ידה בסך של 19.7 מיליון ₪ (לפני מע"מ) והשעבוד על המקרקעין הוא על סך של כ- 11 מיליון ₪ בלבד וכן יתרת הפיקדונות והעו"ש של המשיבה נמצא ביתרת זכות של כ- 280,000 ₪, צורף תצהיר בעל מניות ומכתב מרואה החשבון של המשיבה לתמיכה בטענות אלו, המבקשות להעיד על מצבה הכלכלי הטוב של החברה, וכי החברה תצליח לשאת בהוצאות, באם יפסקו כנגדה.

המסגרת הנורמטיבית

הוראות הדין המאפשרות הטלת חיוב בהפקדת ערובה על תובע לשם הבטחת תשלום הוצאות משפט, שייפסקו אם תידחה אותה תביעה, מבחינות בין תובע יחיד, לבין תובע שהינו תאגיד.

 בחוק החברות, התשנ"ט – 1999 (להלן - החוק) הסדר ספציפי ביחס לחברה, וזאת בסעיף 353א לחוק הקובע:

"הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם זכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה, או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".

ברע"א 10376/07, ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, (טרם פורסם), נקבע:

"בניגוד ללשון תקנה 519 (שם הוסדר העניין בנוגע לתובע יחיד – נ"ש) לתקסד"א ולאופן פרשנותה בבתי המשפט, כפי שהובאו לעיל, סעיף 353א לחוק מגדיר מספר תנאים שבהתקיימם רשאי בית המשפט להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע, במידה ויזכה בדין: