ת"א 47569-02-10 עמר ואח' נ' מינהל מקרקעי ישראל ואח'

עילת התביעה בפני היא בגין פיצוי על קיום חוזה שלא בתום לב לפי סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג – 1973. הסוגיה בה עסקנן היא פרשנות תנאי מכרז להגרלת מגרשים לבנייה בשיטת בני ביתך בהקשר למועד השבת כספי הפיתוח ששולמו לנתבעת מס' ,2 שערוכם ופיצוי על איחור בהשבתם.

בצדק טען בא כוח הנתבע מס' 1 כי בחינת ופרשנות הסעיפים כפופה לכללי דיני המכרזים.

לטענת בא כוח הנתבע מס' 1, הסמכות לדון בתביעה לפיצוי היא לבית המשפט לעניינים מנהליים [רע"א 3995/11 וולך נ' מדינת ישראל- משרד האוצר, מנהל הדיור הממשלתי ( 11/7/12)]. התביעה שנותרה בתיק זה היא בעקיפין בגין נזק מביטול זכייה במכרז, אך במישרין היא ביישום התוצאה של ביטול, דהיינו אופן השבת הכספים. לכן אני סבורה כי יש לבחון תביעה זו, בהיבט הסמכות העניינית, במנותק מהרקע, להבדיל, מהמהות. לכן הסמכות היא לבית המשפט לפי הסכום הנתבע שהוא במקרה זה בגדר הסכום שהוא בסמכות העניינית של בית המשפט השלום.

הרקע

הנתבע מס' 1 הוציא בחודש יולי 2008 מכרז, במשותף עם הנתבעת מס' 2 , לקבל הצעות לחכירה של 97 מגרשים לבנייה עצמית למגרש בלתי מסוים בשכונת נווה זאב – פלח באר שבע (מכרז מס' בש/173/20087). התובעים הגישו הצעה והם זכו במגרש מס' 246 בהגרלה והודעה על כך ניתנה ביום 24/9/08.

מטעמים שפורטו בכתב התביעה והינם כלכליים, לגבי סדר ביצוע התשלומים והסכומים לתשלום, התובעים לא עמדו בתנאים המדויקים של המכרז. ביום 24/11/08 נודע להם כי הזכייה מבוטלת.

התובעים ניסו לשנות את ההחלטה ללא הצלחה. התובעים פנו ביום 22/12/08 בעתירה מנהלית לבית המשפט לעניינים מנהליים בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. הסעדים שהם ביקשו, כולל צו מניעה זמני, היו למנוע את שיווק המגרש לאחרים. ביום 23/3/09 נמחקה העתירה מחוסר מעש של התובעים (עתמ 458/08).

אינני מתעכבת על הסוגיה הזו שאינה רלבנטית להבנת המחלוקת הנוכחית.

לפיכך פנו התובעים לנתבעים וביקשו כי התשלומים שהם שילמו יוחזרו להם. הכספים מתחלקים בין כספי פיתוח ששולמו מלכתחילה לנתבע מס' 1 באמצעות הנתבעת מס' 2 (להלן: "כספי הפיתוח") וכספים ששולמו במישרין לנתבע מס' 1. הכספים ששולמו על ידי התובעים במישרין למנהל הושבו עוד בטרם הגשת כתב התביעה בניכוי הפיקדון ואין עליהם מחלוקת.

סכום התביעה המתוקן מורכב מהפרשי הצמדה וריבית, על כספי הפיתוח ששולמו רק כקרן, השבת עלות הלוואה שנלקחה לתשלום כספי הפיתוח, הפסד בעין בגין עליית מחירים של נדל"ן ופיצוי על עגמת נפש.

דיון