ת"א 47559-04-15

המשיבה הגישה כנגד המבקשת בתיק אז' 179-12-12 בקשה לסילוק יד משטח מקרקעין. ביום 15.1.14 הגישו המבקשת והמשיבה לבית המשפט הסכם פשרה ובקשו ליתן לו תוקף של פסק דין. בית המשפט נעתר לבקשה ונתן להסכם הפשרה תוקף של פסק דין. בעת הגשת הסכם הפשרה לאישור בית המשפט הייתה המבקשת מיוצגת על ידי עו"ד מוטי קובו, אשר חתם עם ב"כ הצדדים האחרים על הסכם הפשרה ועל הבקשה למתן הסכם הפשרה תוקף של פסק דין.

בעת שהגיע המועד לפינוי המקרקעין בהתאם למועדים להם הסכימו הצדדים בהסכם הפשרה, הגישה המבקשת באמצעות עו"ד יריב שבו בקשה לביטול הסכם הפשרה בטענה של הטעייה מצד המשיבה 1 או מחמת טעות שלה בתום לב. יחד עם תביעה זו הגישה המבקשת בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. בית המשפט קיבל את תגובת המשיבה 1 ואת תשובת המבקשת.

בתצהיר שצורף לבקשה לעיכוב ביצוע לא פורט במה הייתה ההטעיה, מי הטעה את המבקשת, מה הייתה הטעות של המבקשת, מי מטעם המבקשת טעה וממה נבעה טעותו. לבקשה לא צורף תצהירו של עו"ד קובו, אשר סביר היה שיצורף לבקשה. חסרון הפרטים הנ"ל וחסרון תצהירו של עו"ד קובו מביא למסקנה שהמבקשת לא הניחה בפני בית המשפט ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה כמצוות תקנה 362(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. בנוסף, עיכוב ביצוע פסק דין הוא סעד זמני אשר מחייב הגשת התחייבות עצמית כמצוות תקנה 364 לתקנות הנ"ל.

לאור האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין.

המבקשת תשלם למשיבה 1 כדלקמן:

1) את הוצאות הבקשה בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל;

2) שכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

ניתנה היום, ט' סיוון תשע"ה, 27 מאי 2015, בהעדר הצדדים.