ת"א 47548-08 דבידה ואח' נ' אורט ואח'

1. זוהי תביעה בגין נזק גוף שנגרם לתובעת בבית-ספר של הנתבעת 1, שניהלה הנתבעת 2. נשלחה הודעת צד ג' לחברת הניקיון שהתקשרה בחוזה לניקוי בית-הספר ולמבטחת שלה. התובעת נפצעה יומיים לפני יום הולדתה ה – 14. היא היתה אז בראשית דרכה בכתה ט'. בסעיף 7 לכתב התביעה נכתב כך: "בתאריך 18.9.05 במהלך שעות פעילות בית-הספר, בשעה 11:00 לערך, לאחר שנשמע צלצול תום השיעור ותחילת ההפסקה, יצאו התובעת ושתי חברותיה מכיתתן שבקומה הראשונה והחלו לרדת במדרגות לכיוון החצר. לפתע, החליקה התובעת בתוך שלולית מים שהיתה במדרגות, התגלגלה במדרגות, נפלה ארצה, ונחבטה בחוזקה באופן קשה בגופה."

2. לכתב התביעה צורף דו"ח על התאונה שנחתם ביום 4.11.2007 (דהיינו לאחר שנתיים) ע"י מנהלת בית-הספר. במסמך טורים שונים ולצדם ריבועים המיועדים לסימון X. מקום התאונה צויין שם "מסדרון", תוך התעלמות מהחלופה של "מדרגות". גורם התאונה סומן "תאונה עצמית", תוך התעלמות מחלופה כ"מפגע בטיחות". בטקסט החופשי נכתב: "החליקה בפרוזדור ביה"ס על ברך רגל ימין" (במסמכים הרפואיים שבהם תועד הטיפול בתובעת צויין רק שנפלה בבית-הספר). כנראה תוך הפניה למסמך זה הוגשה תביעה לתגמולי ביטוח לחברת AIG. ב"טופס הודעה על אירוע תאונות אישיות תלמידים" שנחתם ביום 20.11.07 נכתב ב"פרטי התאונה" שמקום התאונה היה "מעבר בין מדרגות". בתיאור כיצד קרתה התאונה, נכתב: "ירדה במדרגות בזמן ההפסקה בין המדרגות העליונות לתחתונות יש מעבר הליכה היה מים על הרצפה ספיר החליקה ונפגעה." טקסט זה נכתב ע"י אם התובעת, שעובדת בעצמה בחברת הביטוח "כלל". האם העידה, שהיא עצמה למדה את תוכן הדברים מדברים שסיפרו לה הבת וחברותיה שהיו עמה.

3. בתחתית אותה הודעה פרק שכותרתו "אישור מנהל בית-הספר בו לומד התלמיד" ושם חתמה המנהלת, הנתבעת 2. התובעת מייחסת לכך משמעות רבה בסיכומיה, אך היא טועה בכך. המנהלת כלל לא התבקשה לאשר בחתימתה את נכונות הגרסה העובדתית (שאת פרטיה לא ידעה מידיעה אישית), אלא רק את תקופות ההעדרות של התלמיד. המנהלת לא מילאה את מועדי ההעדרות אלא כתבה "ראה הרצ"ב" וחתמה.

4. מבין שלוש חברות שהיו לכאורה עדות לאירוע העידה רק אחת – ויקטוריה לוינשטיין. לפי עדותה היא היתה עם התובעת לאחר שנפלה ולא בעת הנפילה עצמה. על סיבת הנפילה היא לא העידה כלל. שתי החברות האחרות לא זומנו להעיד. כך קרה, שרק התובעת עצמה העידה מכלי ראשון על נסיבות פציעתה. עדותה עוררה קשיים רבים.

5. בתצהירה, שניתן חמש וחצי שנים לאחר האירועים, כתבה התובעת "החלקתי בשלולית מים שהיתה במדרגות למיטב זכרוני זו היתה המדרגה השלישית מלמטה". אלא, שסמוך מאוד לאחר האירוע, התובעת רשמה בכתב ידה הודעה מפורטת (נ/1) למדי אודותיו: "החלקתי ליד הפח שליד המדרגות שליד החדר של בלה כשהחלקתי נפלתי ישר על העצם של הברך." משמע, מיד לאחר האירוע לא נזכרה כלל סיבת הנפילה – "שלולית מים" או כל גורם אחר – ומקום ההחלקה לא צויין "על המדרגות" אלא "ליד המדרגות". אירוע שתואר סמוך לתאונה בלשון נייטראלית, שאין בה להקים כל חבות בנזיקין, הפך לאחר זמן לתיאור עובדתי מפורט יותר שנוספו בו פרטים המצביעים לכאורה על חבות הנתבעים.

6. בסעיף 11 לסיכומי התובעת הוטל ספק באמינות נ/1 כי הוספו בו חלקים שאינם בכתב ידה של התובעת. במשפט אפילו ננקטה לשון "זיוף". זו טענה חמורה ומופרכת. התובעת עצמה זיהתה ואישרה את הטקסט שכתבה בכתב ידה. על גבי המסמך הוסיפה מזכירת ביה"ס את המילים "האם הגיעה לבית הספר ולקחה את ספיר למד"א" וגם את המילים "מוקד קופ"ח מכבי", מילים שלא נוגעות כלל לנסיבות התאונה ולא מתיימרות להכתב ע"י התובעת. התובעת אישרה שהיא שכתבה את כל יתר הטקסט, כולל תיאור התאונה שצוטט קודם.

7. בחקירתה הממושכת של התובעת התברר שהיא לא ידעה לתאר את רוחב המדרגות, לא ידעה אם כשהחליקה היתה בקרבת מעקה, לא ידעה את מידות השלולית וגם לא אם ה"שלולית" היתה לצד המעקה או במקום אחר על גבי המדרגה.

8. התובעת ניסתה ליישב את ההבדל בין מיקום ההחלקה בתצהירה ("במדרגות") לבין מיקום ההחלקה במסמך שכתבה סמוך לאירוע ("ליד הפח שליד המדרגות"). בעת חקירתה באה לעולם גרסת "פשרה" בין השתיים: ההחלקה התרחשה על גבי המדרגות ואילו הנפילה התרחשה ליד המדרגות, לאחר שהן "הסתיימו". הבחנה זו בין ההחלקה והנפילה נזכרה לראשונה בעדות.

9. התובעת גם הסבירה שאם לא כתבה במפורש שנפלה בשל שלולית מים הרי זה מפני שזו הסיבה האפשרית היחידה להחלקה – והדבר היה לה מובן מאליו. מסיבה זו גם לא אמרה לאיש מסגל בית-הספר כי החליקה בשל שלולית.

10. בחקירתה הנגדית נשאלה התובעת אם המים היו ליד הפח (מקום נפילתה) והשיבה שהם היו על המדרגה (מקום ההחלקה) והגוף שלה הגיעה אל הרצפה רק במשטח ולא בעת שהיתה על המדרגות.