ת"א 47535-02-16

החלטה זו עוסקת בבקשה למחיקת התביעה בשל חוסר סמכות מקומית בשל קיומה של תנאת שיפוט ייחודי.

המשיבה מס' 1 הגישה תביעה לנזקי גוף בעילה לרשלנות רפואית בעת ביצוע ניתוח פלסטי.

נטען בבקשה המונחת לפני כי לצורך ביצוע הניתוח התקשרה המשיבה מס' 1 בהסכם עם המבקשת כאשר הותנה בו כי הסכמות הבלעדית בכל סכסוך הנובע מההתקשרות הוא לבתי המשפט המוסמכים בתל-אביב.

המשיבה מס' 1 מתנגדת לבקשה. בתגובתה היא טוענת כי ההסכם אינו מקנה שיפוט ייחודי באופן גורף ובוודאי לא בתיק של רשלנות רפואית. עוד נטען המדובר בתנאי מקפח בחוזה אחיד.

למען הסדר הטוב אביא להלן נוסח התניה המוסכמת בין הצדדים:

"סמכות השיפוט הייחודית לכל עניין הנוגע להסכם זה ו/או הנובע ממנו תהיה לבתי המשפט המוסמכים בת"א."

מלשון התניה ניתן לומר כי מדובר בתניה חד משמעתי הקובעת סמכות מקומית לבית משפט במחוז תל-אביב בלבד. יתרה מכך מדובר בתניה שתחולתה רחבה והיא חלה על כל ענין הנובע או הנוגע להסכם. לכן ניתן לומר כי תביעות של רשלנות רפואית נופלות לרשתה של אותה תניה. יש לזכור כי עילת התביעה ברשלנות רפואית יכולה להסתמך על עילה נזיקית וגם על עילה חוזית לפיה נותן השירות הפר את ההסכם בכך שלא נתן טיפול רפואי נאות. הראיה המשיבה מס' 1 בסעיף 11 לכתב התביעה טוענת כי הנתבעים הפרו את התחייבותם החוזית.

אין גם ממש בטענה כי מדובר בתניה מקפחת בחוזה אחיד. ראשית, לא הוכח כי מדובר בחוזה אחיד. שנית, נפסק כבר כי תנאת שיפוט ייחודית אינה בגד תניה מקפחת בחוזה אחיד (ראו: רע"א 188/02 מפעל הפיס נ' כהן, פ"ד נז(4) 473).

לכן הטעמים הנ"ל צריכים להוביל לעבר המסקנה שיש לקבל את הבקשה. יחד עם זאת, לדעתי יש להתייחס לשאלה נוספת והיא האם העובדה שצורף נתבע נוסף שלא כבול לתנאת השיפוט הנטענת וקבלת בקשת המבקשת יוביל לפיצול הדיון בין התביעה כנגדו לתביעה כנגד המבקשת שתוגש או תועבר למחוז תל-אביב הינו שיקול שלא לכבד את תנאת השיפוט?