ת"א 47405-07-12 מנהל מקרקעי ישראל - מחוז דרום נ' יהודה ואח'

1. בפני תביעה לפינוי ותשלום דמי שימוש בסך של 68,848 ₪ שהוגשה ביום 25.07.12 בהתייחס למקרקעין במושב אשלים הידועים כחלקה 22 (מגרש 33) וכחלקה 23 (מגרש 34).

מגרש 33

לגבי מגרש 33 התברר שהנתבעת מס' 1 החלה בתהליך רכישת זכויות חכירה במגרש, לצורך מגורים יחד עם בעלה הנתבע מס' 2 והיא הגיעה לשלב של קבלת הצעה, מפרט כספי, והסכמה לו (נספח 5 לכתב ההגנה). אבל לטענת ב"כ התובע, עו"ד יגאל מינדל, לא הוכח כי הסכום המוסכם 15,035.47 ₪, מיום 18.12.01 שולם (עמ' 2 לפרוטוקול).

2.בהחלטה בפרוטוקול התבקש ב"כ התובע לבחון האם תהיה מניעה שהנתבעת מס' 1 תשלם את דמי החכירה המהוונים (עמ' 3 לפרוטוקול מיום 13.05.13).

לאחר בירור נפתחה האפשרות לעשות כן "בכפוף להסרת העוולות לגבי מגרש 34 לעיל (פינוי ותשלום דמי שימוש)...." וכן ,תשלום דמי שימוש במגרש 33". (סעיף 2.1 להודעת ב"כ התובע מיולי 2013). בנסיבות אלה: "יוכלו הנתבעים, לפנים משורת הדין, להתקשר עם המנהל בחוזה מהוון לפי ערכי ההיוון המעודכנים שיהיו תקפים במועד ההתקשרות".

הנתבעים לא הגיבו להצעה. התנאים שהועלו על ידי המנהל שאינם קשורים ישירות לעלות ערכי ההיוון המעודכנים לא סייעו לסיום המחלוקת בהקשר למגרש 33 ומעלים סימני שאלה האם בהוספתם כתנאי מקדים הם עולים בקנה אחד עם חובת ההגינות המוגברת החלה על התובע [ע"א 6996/97 חברת א' עבאדה בע"מ נ' רשות הפיתוח על-ידי מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד נג(4) 117 (1999). כפי שאראה להלן, העדר חוזה לגבי מגרש 33 הותיר את הנתבעים חשופים לצווי הריסה הן לגבי מגרש 34 והן לגבי מגרש 33 . כלומר בית המגורים שלהם.

סוגיית ההשלמה של ההליכים לקראת חתימה על חוזה חכירה מהוון, ובעיקר ביצוע תשלום על פי המפרט הכספי היא בלב הסכסוך לגבי מגרש 33. המחיר של החסר של החוזה הוא של העדר חתימה של המנהל על הבקשה של הנתבעים לקבלת היתר בניה לבניית בית המגורים שלהם במגרש 33. הנתבעים סברו כי הם כוסו על ידי היתר בניה זמני שהוצא לאחר שלא היה מענה מהמנהל. סברה שלא הייתה נכונה והדבר אף הובא לידיעת הנתבע מס' 2 על ידי ארז ירדני . הוועדה המקומית לתכנון ולבניה כללה את מגרש 33 בהליכים שננקטו נגד הנתבעים לפי חוק התכנון והבניה, תשכ"ה – 1965, החל ממחצית שנת 2007. במהלך המשפט לאחר לא מעט דחיות נדחתה בקשת הנתבעים להארכה של צווי ההריסה.

כמו כן התובע עומד על תשלום דמי שימוש לתקופה הטרום חוזית בהסתמך על נוהל מיום 07.11.04, הכלול בתיק המוצגים של התובע.

3.בסיכומיו טען ב"כ התובע כי המחדל לשלם את דמי החכירה המהוונים בזמן אמת, כעולה מהמפרט הכספי, נופל על כתפי הנתבעת מס' 1, כי היא ידעה שאם היא מסכימה למפרט עליה גם לשלם את דמי ההיוון עצמם.

גרסת הנתבעים בכתב ההגנה הייתה שהם המתינו לקבל שובר שלא הגיע (סעיפים 12-14 לכתב ההגנה).