ת"א 472-02-15 שמואל ואח' נ' מור יוסף

מונחת בפני בקשה לחיוב המשיבים בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקש, בהתאם להוראות תקנה 519 לתקנות סד"א תשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנה").

רקע וטענות הצדדים

1.המשיבים הגישו כנגד המבקש תביעה כספית על סך 512,381 ₪, שעניינה הסכם שנכרת בין הצדדים בשנת 2006, לרכישת שטח במושב בית שקמה, שעליו בנוי שלד, תמורת 165,000$ (ארה"ב). לטענת המשיבים, המבקש לא השלים את תשלום התמורה, למרות שקיבל לידיו את החזקה המלאה במגרש ובשלד. בהמשך, אף דרש המבקש מהמשיבים לחתום על הסכם למראית עין, 5 שנים לאחר שהעסקה בוצעה בפועל, ולפיו שולמה להם התמורה במלואה, וזאת על מנת שיוכל לקבל משכנתא.

2.המבקש טוען, כי התביעה הינה בעלת סיכויים קלושים, שכן, היא מתבססת על הסכם בעל-פה וטענה סתמית בעניין זה, מה גם שטענה זו לא תוכל לגבור על הסכמות בכתב, אליהן הגיעו הצדדים.

בנוסף, מצביע המבקש על קושי בסכום התביעה, שכן, לטענת המשיבים יתרת התמורה עומדת על סך משוערך של 462,381 ₪, אלא שלסכום זה צירפו המשיבים סך נוסף בגין "נזק כלכלי" שנגרם להם, בסך 120,000 ₪, וכן פיצוי כספי בסך 50,000 ₪. רכיבים אלו לא פורטו וכלל לא בוססו.

עוד טוען המבקש, כי התביעה לוקה בהתיישנות, ולמצער, בשיהוי ניכר.

כמו כן, מציין המבקש את מצבם הכלכלי הרעוע של המשיבים. כנגד המשיב 1 ניתן ביום 28.2.08 צו כינוס נכסים, אשר בוטל ביום 8.5.13, עקב ניצול לרעה מצידו של המשיב 1.

מכל אלה עותר המבקש לחייב את המשיבים, להפקיד ערובה, להבטחת הוצאותיו.

3.המשיבים טוענים כי עילות התביעה מפורטות בכתב התביעה, ולמעשה, אינן מוכחשות על ידי המבקש. המבקש לא השלים את תשלום התמורה עליה הסכימו הצדדים, וזאת למרות שקיבל את החזקה בשלד, עוד טרם השלמת תשלום תמורה.

לטענתם, המבקש הציג בפניהם מצג לפיו לשם קבלת משכנתא על ידו, לצורך תשלום יתרת התמורה, יש לערוך הסכם בכתב, למראית עין, לפיו הנכס נמכר רק לאחר השלמת הבניה ותשלום מלוא התמורה. המבקש ציין, כי בהעדר הסכם שכזה, לא יוכל לקבל משכנתא, וימנע ממנו לשלם למשיבים את התמורה המוסכמת. בסופו של יום, סירב המבקש לדרישות המשיבים לשלם את יתרת התמורה, כך שכיום מתגורר המבקש בבית, אשר עבורו לא שילם את מלוא התמורה המוסכמת.