ת"א 47192-12-12 בנק דיסקונט לישראל בעמ נ' אברהמי

לפניי תביעה כספית שהגיש בנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן: "התובע" או "הבנק"), כנגד מר יאיר אברהמי (להלן: "הנתבע"), לתשלום סך של 83,739 ₪, בגין יתרת חוב שהצטברה בחשבונו של הנתבע.

העובדות שאינן במחלוקת

1. הנתבע ניהל חשבון בנק בסניף התובע באילת, שמספרו ***(להלן: "החשבון").

2. ביום 29.01.06 הגיש הבנק לבית משפט השלום באילת תביעה כספית כנגד הנתבע על סך של 27,309 ₪. תביעה זו לא נמסרה לנתבע, ונמחקה מחוסר מעש ביום 24.10.06 (ת"א 1060/06).

3. ביום 24.12.12 הוגשה התביעה שבכותרת.

   תמצית טענות הבנק

4. בהתאם למסמכים והרישומים של הבנק, עומדת יתרת חובו של הנתבע בחשבון על סך של 83,739.33 ₪, כשהריבית חושבה עד ליום 30.09.12. למרות דרישות חוזרות ונשנות של הבנק אל הנתבע לשלם את חובו, טרם נפרע החוב. לפיכך, בהתאם לקבוע בסעיף 7 לתנאים הכלליים עליהם חתם הנתבע, רשאי הבנק לדרוש מהנתבע את הפירעון המיידי של החוב. המותב הקודם שדן בתיק, קבע קביעה סופית וחלוטה לפיה התביעה לא התיישנה. אין לקבוע שהבנק השתהה בפעולותיו לגביית החוב, שכן הוכח כי הבנק פעל נמרצות ואילו הנתבע ניסה להתחמק מתשלום החוב. הנתבע טען נחרצות במסגרת הבר"ל, כי אין לו חוב לבנק, אולם במהלך חקירתו הנגדית הפכה אותה נחרצות לאובדן זכרון. יש לקבל את התביעה ולחייב את הנתבע בהוצאות משפט.

   תמצית טענות הנתבע

5. התביעה התיישנה, ואין לבנק כל עילת תביעה כנגד הנתבע. חל שיהוי רב בהגשת התביעה שעה שהבנק לא פעל במשך שנים רבות לגביית החוב, ולקרן החוב הצטברו הפרשי ריבית והצמדה. השיהוי הרב בהגשת התביעה פגע באופן משמעותי בסיכויי הגנתו של הנתבע ויש לקבוע לפיכך כי הבנק מחל על החוב כלפיו, ולדחות את התביעה בגין השיהוי הרב. בכל מקרה אין כל מקום לחייב את הנתבע בסכום התביעה הגבוה שמורכב ברובו מריבית והפרשי הצמדה חריגה של הבנק. הטענה כי הנתבע נטל הלוואה ולא פרע אותה, מהווה הרחבת חזית אסורה. תמוהה ומוזרה החלפת המצהירים שביצע הבנק. המצהירה מטעם הבנק העידה עדות שמיעה שאין לקבלה. הבנק לא הוכיח את תביעתו ומדובר בתביעה חסרת יסוד שדינה דחייה.

   מהלך הדיון וסקירת תמציתית של הראיות שהוגשו/נשמעו 

6. התביעה הוגשה כתביעה בסדר דין מקוצר.

   ביום 23.01.13 הגיש הנתבע בקשת רשות להתגונן. ובמסגרת דיון מיום 24.06.13 ניתנה לו הרשות להתגונן מפני התביעה "בטענות שטען בתצהירו" (פרוטוקול מיום 24.06.13, עמ' 1 ש' 25).