ת"א 47191-02-14 ביגאוי ואח' נ' עוז ואח',ת"א 27117-06-14 יהודה ואח' נ' עוז ואח'

1.בפני בקשת הנתבעים, לסילוק התביעה, שהגישו נגדם התובעים, על הסף. הבקשה הוגשה במסגרת כתב ההגנה שהוגש ביום 2.14.14. בסעיפים העוסקים בסילוק על הסף העלו הנתבעים שתי טענות מרכזיות:

א. כי התביעה הוגשה בחוסר סמכות עניינית הואיל ועל פי סעיף 72 לחוק המקרקעין תשכ"ט-1969 (להלן:"החוק), למפקח על הבתים המשותפים(להלן:"המפקח"), מסורה סמכות ייחודית לדון בתביעה.

ב. כי משהוכרע הסעד הזמני והנזק תוקן לשביעות רצונם של התובעים, הרי המדובר בתביעה טרדנית שאין בה ממש.

2.התובעים הגישו תגובה ארוכה אשר רובה התייחסה להתנהלות הצדדים. התובעים הפנו להלכה על פיה רק במקרים חריגים, תסולק תביעה על הסף בהעדר עילה או כתביעה טרדנית. לטענת התובעים,במקרה דנן,אין די בתיקון הנזילה הספציפית ותביעתם מתייחסת להשבת המצב לקדמותו. עוד הפנו התובעים לכך שעתרו לפיצול סעדים ביחס לתביעה כספית בגין הנזקים שנגרמו להם. לעניין,הסמכות העניינית,טענו התובעים כי במקרה של טענות להסגת גבול, או לגבי רכוש משותף,המדובר בסמכות מקבילה וכי יש ליתן לסעיף 72 לחוק פרשנות מצומצמת. התובעים הפנו לכך שעילות התביעה שציינו הינן רשלנות,הפרת חובה חקוקה,עשיית עושר ולא במשפט,מטרד-עילות שאינן בסמכות המפקח.

דיון

3.אין חולק כי הקבלן המוסכם שמונה, תיקן את בעיית הנזילה אשר בשל דחיפותה ולאור מצוקת הצדדים כפי שהועלתה בפני,לא מצאתי להשהות הדיון בה כסעד זמני,עד לאחר בירור שאלת הסמכות העניינית.

עם זאת, עיון בכתבי התביעה מעלה כי הסעד הסופי לגביו עתרו התובעים, הוא: "להורות לנתבעים לחבר את דירתם למערכת הביוב בפיר הבניין ולמנוע נזילת מי ביוב לפיר הבית המשותף".(סעיף 25 לכתב התביעה בתיק 47197-02-14), וכן סעיף 26 לכתב תביעה זה: "להורות לנתבעים להימנע מהמשך הזרמת מי שופכין לפיר הבניין ותיקון כל הטעון תיקון".

וראה תגובת התובעים על פיה בית המשפט נדרש להורות לנתבעים לחבר את דירתם למערכת הביוב המקורית בפיר, היינו להשיב את המצב לקדמותו ולהימנע מהזרמת מי ביוב לפיר הבית המשותף (סעיף 35 סיפא). ובהמשך: "לא די בתיקון הצנרת בנסיבות בהן המבקשים העבירו צנרת חדשה על קירות הדיירים... (סעיף 36).

כן ראה סעיף 32 לכתב התביעה בתיק 27117-06-14 ואף הבהרת המבקשים מיום 23.11.14 בה הודיעו מפורשות כי הסעד הנתבע הינו השבת המצב לקדמותו בכל הקשור להשתלטות הנתבעים בבניין המשותף והסרת הצנרת החדשה מהקיר המשותף בין התובעים 3-5 והנתבעים.

לאור האמור ואף שיש לדחות את הטענה להעדר עילה, או כאילו הסעד שנתבע כבר ניתן כסעד זמני,הרי שיש לקבל את טענת הנתבעים לעניין הסמכות העניינית.

4.משהסעדים שנתבעו הינם כמפורט לעיל,הרי מדובר בתביעה שעיקרה נתון לסמכות ייחודית של המפקח וזאת לפי סעיף 72 לחוק. סעיף 72 (א) לחוק המקרקעין קובע כך: "סכסוך בין בעלי דירות בבית משותף בדבר זכויותיהם או חובותיהם לפי התקנון או לפי סעיפים 58, 59 או 59א עד 59ח, לפי חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), התשס"ח-2008 או לפי סעיפים 6נט עד 6סא, 21ב ו-27ג לחוק הבזק, תשמ"ב-1982 יכריע בו המפקח."

כלומר, למפקח סמכות ייחודית להכריע בסכסוך בין בעלי דירות בבית משותף בדבר זכויותיהם או חובותיהם לפי התקנון המצוי של בעלי דירות בבית המשותף. סעיף 3 (ב) לתקנון המצוי,אשר לא הוכחשה תחולתו במקרה דנן, קובע כך :

"(א) בעל דירה זכאי לדרוש מהנציגות שתבצע כל תיקון בבית או ברכוש המשותף, שאי ביצועו עלול לפגוע בדירתו או בערכה.

ב) בעל דירה זכאי לדרוש מבעל דירה אחרת שיבצע תיקון בדירה האחרת, שאי-ביצועו עלול לפגוע בדירתו של דורש התיקון."

מכאן שהסמכות העניינית לדון בצו עשה המתייחס לתיקון מהסוג הנתבע ע"י התובעים, במסגרת:"השבת המצב לקדמותו",הינה סמכות ייחודית של המפקח.

בעניין זה ראה תא"מ (רח') 54170-08-10 ז'נה לרנר נ' אדוארד רסקין,שם נתבע בין היתר ובנוסף לפיצוי כספי, גם לחייב את הנתבע לתקן את קו הביוב בתיקון יסודי וכן לחייב את הנתבע להימנע בעתיד מגרימת נזקים דומים ואחרים מקו הביוב שלו. ביה"מ קבע:

"יחד עם זאת, בהתאם לסעיף 3(ב) לתקנון המצוי, למפקח סמכות ייחודית לדון בדרישת בעלי דירה מהנציגות או מבעל דירה אחר לביצוע התיקון בדומה למקרה דנן ולפיכך על פי סעיף 3(ב) הסמכות העניינית לדון בצו המבוקש בתביעה הינה סמכות ייחודית של המפקח (ראו לעניין זה תא"מ 36831-02-10 לובוב נ' נציגות הבית המשותף ברח' יפה נוף 32, (10.10.2010); תא (נת') 9580/06 סולן מוטי נ' הירש פאולינה, (5.8.2007); תק (ת"א) 5888/05 יעקב מירה נ' גרינשטיין מיכל (10.8.2005). נוכח האמור אני קובעת כי בית המשפט אינו מוסמך לדון בצו המבוקש בתביעה."