ת"א 47155-11-15 אשדר חברה לבניה בע"מ נ' שנידר

לפני בקשה למתן צו מניעה זמני, שנתבקשה אף במעמד צד אחד, במסגרתה עותרת המבקשת למנוע חילוט 2 ערבויות בנקאיות ממימוש (והכל כמפורט בבקשה).

כעולה מן הבקשה הערבות ניתנה על ידי המשיבה 2 במסגרת התקשרות בין המבקשת לבין המשיב 1 (ואביו ז"ל) בקשר עם שתי דירות שבנתה המבקשת מכוח חוזה למתן שירותי בניה שנחתם בין הצדדים עבור המשיב 1. במסגרת הבקשה טענה המבקשת כי המשיב הודיע על דרישה חילוט הערבויות הבנקאית.

לאחר שעיינתי בבקשה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לסעד זמני להידחות אף בלא צורך בתגובה וזאת מהנימוקים הבאים על משקלם המצטבר-

1. ראשית ובאשר לטענת המבקשת כי אין מדובר בערבויות אוטונומיות אלא בערבות בדק רגילה – דינה, בשים לב לשלב הדיוני הנוכחי, להידחות; הטענה כי מדובר בערבות בדק ממילא לא שוללת את היות הערבות ערבות בנקאית אוטונומית; באופן לכאורי בלבד ולצורך השלב הדיוני הנוכחי, ענין לנו על פי נוסחן של הערבויות (אשר צורפו כנספח 1 לבקשה), צורתן והתייחסות הצדדים אליהן בערבות בנקאית אוטונומית כזו הממוענת למשיב 1 ואשר הופקה על ידי הבנק הוא המשיב 2;

ערבות בנקאית היא מכשיר פיננסי חשוב המבטיח את יכולתו של המוטב לקבל לידיו את כספי הערבות (ראו: רע"א 73/00AMS Technical Systems Inc. נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, פ"ד נד(2) 394, 400 (2000); כן ראו: רע"א 4256/93 שיכון עובדים בע"מ נ' ארז תעשיות בנייה בע"מ, פ"ד מח(1) 450 (1993); רע"א 1084/04 פרירון חברה להשקעות פיתוח ובניין בע"מ נ' לוקי בניה ופיתוח בע"מ, פ"ד נח(5) 535, 539-538 (2004) (להלן: עניין פרירון)). נוכח חשיבות הערבות, ככלל לא ייעתר בית המשפט לבקשות לעיכוב מימוש ערבות בנקאית, אלא במקרים חריגים וכאשר הטעם להתערבות אינו נעוץ בעסקת היסוד אלא בהתקיים אחד מהחריגים אשר הוכרו בפסיקה – חריג המרמה וחריג הנסיבות המיוחדות (ראו לדוגמה: רע"א 4479/10 דלתון עבודות אלומיניום בע"מ נ' קש"ת מלונאות בע"מ (פורסם בנבו, 13.6.2010)).

2.בענייננו וחרף הניסיון לטעון כי המקרה דנן נכנס בגדרי החריגים (ואשוב לעניין זה בהמשך) עיקר טענות המבקשת נסבות על עסקת היסוד;

עיקר טענות המבקשת הינן כי תוקפן של הערבויות פקע מכוח מכירת 2 הדירות לצדדים שלישיים; כי חילוט הערבות יביא לכך שהמשיב יתעשר שלא כדין מחילוט הערבויות בזמן שקיבל תמורה ממכירת הדירות; כי המשיבה תאלץ לשלם פעמיים (פעם אחת כתוצאה מחילוט בערבות ופעם נוספת בגין תיקוני הבדק כלפי רוכשי הדירות); כי אחת הערבויות (061111708) הוארכה שלא בידיעת המבקשת.

שאלות אלו ושאלות במישור היחסים בין המשיב 1 לבין רוכשי הדירות – לדוגמה - הן שאלות נכבדות שהמקום לבררן הוא בגדרי ההליך העיקרי.

ממילא אין בטענות אלו אשר קשורות, כאמור, בעסקת היסוד כדי להשפיע על הבקשה שלפני.

3. יוער, באשר לטענה כי ערבות מס' 061111708 הוארכה שלא בידיעת המבקשת, בבחינת למעלה מן הצורך, שכן לטעמי, כאמור, מדובר בטענה אשר קשורה בעסקת היסוד - כי על פניו קיימת בהתאם להסכם אפשרות להאריך, בנסיבות מסוימות, את הערבויות שכן סעיף 34.4 לחוזה למתן שירותי בניה (להלן: "החוזה") מפנה לסעיפים 33.2 ו-33.5 לאותו חוזה. זאת ועוד מנספח 7 לבקשה עולה כי הבקשה להארכת המועד מיום 14.6.2015 הייתה למעשה חלופית לבקשה להעברת כספי הערבות למשיב.

4.לטעמי לא עלה בידי המבקשת להוכיח כנטען על ידה כי דרישת המשיב לחילוט הערבות הינה שלא כדין ובחוסר תום לב קיצוני העולה כדי מרמה וכי מצב זה עולה בגדר "חריג הנסיבות המיוחדות"; ראו בענין זה תא (ת"א) 46885-09-14 בטחון שרותים אבידר בע"מ נ' רשות שדות התעופה בישראל (פורסם בנבו):

"... קיומה של מחלוקת חוזית מסוימת בין הצדדים אינו תנאי מספיק כדי לחסות בצלו של חריג הנסיבות הייחודיות, שאז ייפגעו כוחה ומעמדה של הערבות הבנקאית האוטונומית (ראו: ע"א 3130/99 שובל הנדסה ובנין (1988) בע"מ נ' י.ש.מ.פ. חברה קבלנית לבנין בע"מ, פ"ד נח(3) 118). הבאת ראיות לצדקת נותן הערבות במחלוקת ביחס לעיסקת היסוד – לא תסייע לו. אפילו הוכחת תום לב של המוטב בדרישת הערבות לא די בה. כפי שהבהיר בית המשפט העליון לא אחת, דרוש חוסר תום לב "קיצוני" על מנת שייאמר כי מתקיים חריג הנסיבות המיוחדות, דוגמת התנהגות המונעת בעליל משיקולים זרים, הפעלת לחץ או נקמנות (ראו: עניין מושקוביץ, עניין פרירון). מן המקובץ עולה כי היעתרות לבקשה לעיכוב הליכי מימוש ערבות בנקאית אוטונומית בנימוק של קיום חריג הנסיבות המיוחדות (וכך גם חריג המירמה) תיעשה במשורה (ראו: עניין ארז, עניין פרירון)..."

טענת המבקשת כי מימוש הערבות הבנקאית תעלה כדי תשלום בכפל הינה בעייתית ומקרינה על תום הלב של המבקשת – שכן באותה הנשימה טענה המבקשת שמצד רוכשי הדירות לא באה טענה בקשר לליקויים בחודשים האחרונים (סעיף 86.1 לבקשה) וכן שמבחינתה התיקונים בוצעו כדיבעי וללא צורך בעבודה נוספת מטעמה.

5.במישור מאזן הנוחות מדובר בנזקים כספיים - הדירים במהותם. אי מתן הצו הינו הלכה למעשה העברת כספים מיד אחת לאחרת, תוך שמירת כלל טענות הצדדים ובירורן בגדרי ההליך העיקרי - מימוש הערבות ממילא אינו משליך על הזכויות המהותיות של הצדדים להתקשרות.

יוער כי הטענות בדבר פגיעה במוניטין גם הן ניתנות לכימות וממילא אם לבסוף יתברר כי חולטה הערבות ללא הצדקה הרי שאין כל סיבה לפגיעה במוניטין כנטען. הטענות בדבר מרכז חייו של המשיב אף הן אינן מעלות ואינן מורידות בעניין זה זאת בפרט שעה שהמשיב 1 הגיש תובענה על סך של 2,170,266 ₪ כך שיש להניח כי ידאג לקידומה של תביעתו וישהה בארץ, לפחות לפרקים, לצורך בירורה.

6. בבחינת למעלה מן הצורך שכן די בטעמים המפורטים לעיל כדי להביא לדחיית הבקשה יוער כי הבקשה הוגשה, כאמור, ללא הליך עיקרי ולא מצאתי כי נסיבות המקרה דנן נמנה עם החריגים שאליהם כיוונה תקנה 363(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שבהם יכול שיינתן צו ארעי או זמני טרם שהוגש הליך עיקרי.

לפיכך הבקשה לסעד זמני נדחית, ממילא נדחית גם הבקשה לצו במעמד צד אחד.