ת"א 4715-02-12 חן נ' אזורים בנין (1965) בע"מ

בפניי בקשתה של התובעת לפטור מאגרת המשפט בקשר עם כתב התביעה המתוקן שהגישה כנגד הנתבעת.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם החלטתי לדחות את הבקשה וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.

1. בחודש פברואר 2012 הגישה התובעת כנגד הנתבעת תובענה שעניינה ליקויי בנייה בביתה שבערד.

2. התובעת עתרה לקבלת פיצוי בסך כולל של 77,648 ₪ כאשר עיקרו של הסכום היה בגין "הנזקים והתיקונים ע"פ חוות דעת המומחה השנייה" בסך של 58,568 ₪. יתרת הסכום הורכבה מסך של 10,000 ₪ "עבור עוגמת הנפש כתוצאה מתיקונים...וכן עוגמת נפש נוספת שתיגרם מתיקונים שנוספים שיתארכו (צ"ל "יארכו" – א.ה.) לפי חוות דעת המומחה, כ – 14 ימי עבודה נוספים...".

3. התובעת שילמה את המחצית הראשונה של האגרה ולאחר מכן הגישה בקשה להשבת האגרה וזאת מאחר ולא ידעה, לטענתה, כי אפשר לבקש פטור מאגרה.

4. בית המשפט התייחס לבקשה זו, הלכה למעשה, כבקשה לפטור מאגרה וביום 10.07.2012 נעתר לבקשתה והורה על השבת האגרה ששילמה התובעת "ועל מתן פטור מתשלום האגרה למבקשת בהליך זה".

   ברי כי ההחלטה התייחסה לכתב התביעה שעמד אותה עת בפני בית המשפט, קרי כתב התביעה המקורי.

5. הנתבעת הגישה חוות דעת של מומחה מטעמה, מר מרזוק יעקב, אשר בחוות דעתו מיום 30.01.2013 שם את הנזקים שנגרמו לדירת התובעת בסך של 600 ₪.

   מחלוקת בין מומחים היא כמובן אפשרית אולם כשלעצמי אני מתקשה לראות בעל מקצוע אשר יגיע לביצוע תיקונים בסכום של 600 ₪.