קרדן רכב בע"מ נ' קרוזר אופנה בע"מ ואח'

תיק זה החל כתיק רב נתבעים בסכום גבוה, התיק עבר גלגולים שונים שאינני רואה צורך לפרטם כאן, ב"כ התובע מונה ככונס, בוצעו פעולות שונות ובסופו של יום ניתנו פסקי דין כאלו או אחרים בעניין כל הנתבעים למעט נתבע 6. הרקע לפרשיה נשוא תיק זה נסקר בהחלטתי מיום 24.8.14 במסגרתה דחיתי את טענות הנתבע 5 ביחס לזכויותיו ברכב יקר ערך שהוכרז כשייך לתובעת, החלטה שבסופו של יום הפכה במהותה לפסק דין ומפאת קוצר היריעה, אין צורך לחזור על הדברים והרקע כמו גם העובדות הכלליות שנקבעו שם, יפים גם כאן. למעשה המחלוקת העובדתית שנותרה כעת, מצומצמת למדי ובעניין זה אני מקבל את האמור בסעיפים 4-9 לסיכומי התובעת ומקבל את הגדרתה ביחס למחלוקת שנותרה כמנוסח בסעיף 10 לסיכומים:

"העובדה היחידה השנויה במחלוקת בתיק כנגד הנתבע, היא האם הרכב עדיין מוחזק על ידו, או שהוא יודע היכן הוא נמצא-כפי שטוענת התובעת, או שמא הוא הוחזר/נמסר על ידו לנתבע 2-כפי שטוען הנתבע"

כאמור אין באמת חולק כיום כי רכב מסוג סקודה אוקטביה מ.ר. 88-251-52 (להלן "הרכב") שהושכר לנתבעת 1 לא הוחזר, לא אותר ולמעשה נגנב ואבדו עקבותיו.

המצהיר מטעם התובעת, מר צבי גרוס טוען כי הנתבע 6 קיבל בסופו של יום את הרכב לידיו וגם אם סבור הנתבע 6 כי הרכב הגיע לידיו במסגרת עסקה לגיטימית, עסקה זו מקורה במרמה והחזקתו ברכב נעשתה וכפי הנראה (לטענת מר גרוס) גם נעשית שלא כדין ועליו להחזיר את הרכב לתובעת או לשלם לה את שוויו אם כי יש לומר שבחקירתו, התקשה מר גרוס לומר מהו השווי הנכון לצורך תביעה זו.

מר גרוס טוען כי הנתבע 6, במספר הזדמנויות, הודה כי הרכב בשליטתו, פעם הציע לרכוש אותו, פעם אחרת הודה שהוא יכול לגרום להחזרת הרכב ויצר מצג שהרכב נמצא בידיו או בשליטתו ומצג זה איננו בעלמא שכן לטענת מר גרוס, הנתבע 6 הוקלט כשהוא משמיע דברים אלו.

הנתבע 6 טוען כי הוא עובד מזה שנים במועצה המקומית דיר אל אסד וכי הוא אדם נורמטיבי שאיננו מסובך בהליכים כלשהם, באחד הימים שוחח עם אדם בשם וואפי פארס וסיפר לו כי הוא מחפש רכב, אותו וואפי קישר את הנתבע 6 עם אדם בשם פארס אחמד (נתבע 2) הידוע בכינויו גם כאמיר אך ייקרא להלן "פארס", השניים שוחחו ונתבע 6 סיפר למר פארס כי גם אחיו עו"ד מועמר אסדי מחפש רכב וביניהם הוחלפו מספרי טלפון.

לטענת נתבע 6, מר פארס הציג עצמו כנציג של התובעת המוסמך למכור רכבים שבבעלותה, הנתבע 6 ביקר עם מר פארס במגרשה של התובעת באזור הצ'ק פוסט בחיפה שם לוו ע"י נציג רשמי של התובעת בשם אלון, לאחר סיור במקום נכנסו בלוויית אותו אלון למשרדו של האחרון ושם נוצר מצג על פיו פארס מוסמך ע"י התובעת לבצע עסקאות ולמצער, לטפל בעסקאות הקשורות ברכביה.

הנתבע 6 התעניין ברכב מסוג אוקטביה, אחיו עו"ד אסדי התעניין ברכב מסוג אאודי A5 ופארס אכן הצליח להציע לשניהם את הרכבים שביקשו, היות והרכב מסוג אוקטביה מצא חן בעיניי הנתבע 6 לטענתו והיות והיה רשום ע"ש התובעת אזי סוכם על מחיר של 110,000 ₪, 90,000 ₪ במזומן ועוד 10 שיקים ע"ס 2000 ₪ כל אחד. פארס התחייב להעביר מסמכים, חשבונית ובעלות תוך שבוע-שבועיים והנתבע קיבל לטענתו את הרכב, 2 זוגות מפתחות, רישיונות ושלטים.

הנתבע 6 שלטענתו היה בטוח שהעסקה כשרה אף לקח לטענתו את הרכב לטיפול במוסך מורשה בכרמיאל שמצדו ביקש מהתובעת אישור לביצוע הטיפול, הוא השביח והשקיע ברכב ובמקביל פנה לפארס ולאדם שעבד עמו וביקש קבלות על הרכישה וכן העברת בעלות כפי שהובטח לו אלא שאז נאמר לו ע"י פארס שאיננו יכול לבצע העברת בעלות דבר שהביא בסופו של יום לביטול העסקה.

באותה תקופה התברר כי גם העסקה שעשה אחיו של הנתבע 6, עו"ד אסדי היא "עסקת אוויר" וגם הוא קנה רכב שלא יכול להירשם בבעלותו, רכב האאודי של עו"ד אסדי הוחזר כחודש-חודש וחצי לפני שהנתבע החזיר לטענתו את רכבו שלו.