ת"א 4707-01-12 עירית ירושלים נ' בית מרידור

לפני תביעה לחיוב הנתבעת בארנונה בגין שימוש שהיא עושה בנכס הנמצא ברחוב ניות 64 בירושלים, המכונה "בית מרידור" (להלן: "הנכס"). החוב, בסך 198,019 ₪ מתייחס לתקופה שמיום 19.10.1998 ועד ליום 31.12.2011, לא ברציפות.

עיקרי העובדות

1. התובעת, עיריית ירושלים, תובעת את הנתבעת, עמותת "ברית יוסף טרומפלדור" שעיקר פעילותה הוא הפעלת תנועת נוער (להלן: "בית"ר"), בגין חוב ארנונה לנכס. משרדי העמותה נמצאים בנכס, וכן מתקיימות בו פעילויות שונות של התנועה.

2. ביום 9.1.12 הוגשה תביעה זו כתביעה בסדר דין מקוצר. ביום 23.2.12 הגישה הנתבעת בקשת רשות להתגונן. בבקשה זו טענה הנתבעת שתי טענות מרכזיות: האחת, שהיא פטורה מתשלום ארנונה בשל היותה עמותה המפעילה תנועת נוער. השנייה, שהחוב עבור השנים 1998-2004 התיישן.

3. בהחלטת הרשם מיום 9.7.12 ניתנה לנתבעת רשות להתגונן בטענת ההתיישנות בלבד. טענות הנתבעת לפטור מארנונה בשל השימוש שהיא עושה בנכס נדחו, שכן היה על הנתבעת להגיש השגה למנהל הארנונה בהתאם להוראות החוק.

   על כן אדון במסגרת פסק הדין בטענת ההתיישנות בלבד.

   טענות הצדדים

   טענות התובעת:

4. התובעת טוענת שהחוב לא התיישן מכיוון שהנתבעת הודתה בזכות התובעת לקבל ממנה את החוב, כך שמתקיים האמור בס' 9 לחוק ההתיישנות תשי"ח-1958 (להלן: "חוק ההתיישנות"):

   "הודה הנתבע, בכתב או בפני בית משפט, בין בתוך תקופת ההתיישנות ובין לאחריה, בקיום זכות התובע, תתחיל תקופת ההתיישנות מיום ההודאה; ומעשה שיש בו משום ביצוע מקצת הזכות, דינו כהודאה לעניין סעיף זה.

   בסעיף זה , "הודאה" – למעט הודאה שהיה עמה טיעון התיישנות".