ת"א 47062-07-14 פראני ואח' נ' חלימי ואח'

הבקשה למינוי מומחה התחום השיקומי נדחית ללא צורך בתגובה.

ע"פ הפסיקה: "מינוי מומחים בתחום השיקום או הרפואה התעסוקתית, יעשה רק לאחר שבית המשפט השתכנע שאין בידו הכלים לקבוע את טיבה של המגבלה התפקודית שהנכות גורמת לתובע, בין אם הדבר נובע מאופי הנכות (או מכלול הנכויות והזיקה ביניהן), ובין אם הדבר נובע מאופיו של העיסוק בו מדובר (ראו, למשל, העניין שהוגדר על ידי בית המשפט כמקרה חריג, שנדון בבר"ע (מחוזי-ת"א) 2818/01 בלחסן נ' ברבי, 25.3.02).

...מינוי מומחה תעסוקתי בשלב בו נמצא ההליך דנן, עלול להימצא מיותר ובכך להגדיל שלא לצורך את עלויות ההתדיינות ולסרבל את ההליך מעבר לנדרש. מינוי כזה בשלב הנוכחי עלול להתברר כלא יעיל, אף אם בסופו של דבר יתברר שקיים צורך במינוי האמור, שכן עתה לא ניתן יהיה להציג למומחה את מסכת העדויות בכל הנוגע לאופייה וטיבה של עבודת המשיב, כדי שהמומחה יוכל להעריך, תוך התייחסות לנתונים הספציפיים למשיב, את המגבלות התפקודיות שהנכות גורמת למשיב (אם בכלל).

הדברים הובהרו גם בספרו של כב' השופט א' ריבלין, תאונת הדרכים – סדרי דין וחישוב הפיצויים, מהדורה שלישית, עמ' 609, כדלהלן:

" הצורך במינוי מומחה בתחום השיקום והמועד הרצוי למינויו מחייבים בחינה מיוחדת. ראוי לבחון תמיד אם אין די בחוות הדעת של המומחים הרופאיים האחרים. תכופות די למשל בחוות דעתו של האורטופד או הנירולוג כדי להצביע על צורכי הריפוי, הטיפול והשיקום של הנפגע. ... במקרים הרגילים אין למנות מומחה שיקומי כעניין שבשגרה. הפרקטיקה המקובלת והראוייה היא שהשאלה אם למנות מומחה שיקומי, במקרים הרגילים, תחתך רק לאחר חקירתו של המומחה הרפואי 'הרגיל', אם אומנם נתבקש הוא לחקירה".בר"ע 674/08 המאגר הישראלי לביטוח רכב נגד עמויאל (פורסם בנבו).

הדברים יפי גם לענייננו. 

ניתנה היום, כ' שבט תשע"ז, 16 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.