ת"א 47021-12-12 ואח' טיזאבי נ' אולמי שושנים בעמ ואח'

1.מונחות בפני שתי בקשות הדורשות הכרעה. האחת, בקשה מס' 52 שעניינה בקשה נוספת של המבקשים להורות על חיוב המשיב במתן ערובה להבטחת תשלום הוצאות משפט (להלן: "בקשה 52"); והשנייה, בקשה מס' 53 שעניינה מחיקת עילות מכתב התביעה אשר הוגשה על ידי המשיב (להלן: "בקשה 53").

2.לאחר שעיינתי בשתי הבקשות; בתשובת המשיב להן; בתגובות לתשובה וכן בהחלטות קודמות, קובעת אני כי דין שתי הבקשות להידחות. אתייחס בקצרה לכל אחת מהבקשות, ואציין כי לא מצאתי להרחיב בהחלטה זו, שכן הדברים נובעים מהחלטות קודמות.

בקשה 52

3.ביום 7/5/15 נדחתה בקשת המבקשים לחייב את המשיב במתן ערובה (להלן: "החלטה קודמת בעניין הערובה"). על החלטה זו לא הוגשה בקשת רשות ערעור. מדובר בהחלטה מנומקת, הנפרשת על פני עשרה עמודים, במסגרתה נדרש המותב הקודם (כבוד השופטת אביגיל כהן) הן לעניין היכולת הכלכלית של המשיב; הן לעניין סיכויי התובענה והן להלכה המשפטית המחייבת. יצוין כי כל הטענות המועלות כעת בבקשה 52 הועלו גם בבקשה מס' 25 (למעט אחת, אפרטה להלן) ובית המשפט נדרש לטענות אחת לאחת. בסיום החלטתו נקבע: " בהקשר זה יובהר כי ככל שיתקדם ההליך שבפני וסיכויי התביעה (וליתר דיוק – העדר סיכויי התביעה) יתבררו ביתר שאת; המבקשים יהיו רשאים להגיש בקשה נוספת לחיוב המשיב בהפקדת ערובה, שתיבחן על סמך הנסיבות החדשות שיווצרו בהליך (ראה בעניין זה: פסקה 10א להחלטתי בת"א 2093/05 עזר נ' אמריקה-ישראל רמת אביב החדשה השקעות בע"מ (3.2.14); רע"א 1572/14 עזר נ' אמריקה-ישראל רמת אביב החדשה השקעות בע"מ (14.7.2014) פסקה 3 לפסק דינו של כב' הש' י' דנציגר)".

4.בבקשה 52 חוזרים למעשה המבקשים על טענותיהם כפי שפורטו בבקשה מס' 25, אולם טוענים כי בית משפט אפשר להם להגיש בקשה חדשה להפקדת ערובה שתבחן על סמך נסיבות חדשות שנוצרו. לטענתם, לאחר מתן ההחלטה הגיעו לידיהם מסמכים חדשים המלמדים על קושי כספי מצד המשיב לעמוד בהוצאות. לטענת המבקשים, המשיב נזקק בהליכים אחרים לעזרת הסיוע המשפטי, עוד נטען כי המשיב לא דייק בדבר יכולתו הכלכלית במסגרת הבקשה הקודמת. המבקשים חוזרים על הטענה שסיכויי התובענה קלושים; שמדובר בתושבי חוץ ולכן יש לשקול בשנית הטלת ערובה להבטחת הוצאות.

5.המשיב סובר שמדובר בבקשת סרק שיש לדחות על הסף. בכל הנוגע לשאלת סיכויי התובענה והיות המבקשים תושבי חו"ל, טוען המשיב שמדובר למעשה בערעור על ההחלטה הקודמת בעניין הערובה, שכן טענות אלו נדונו ונדחו. באשר לטענה הנוספת כביכול בדבר המסמכים החדשים והיכולת הכלכלית של המשיב, טוען המשיב כי ההחלטה הקודמת בעניין ערובה אפשרה שקילה מחודשת של הבקשה רק לאחר שיתקדם ההליך ותתבהר התמונה על סיכויי ההליך – ומכיוון שלא אירעה כל התקדמות ממשית; ומאחר והיכולת הכלכלית של המשיב לא היוותה נסיבה המצדיקה הגשת בקשה מחודשת, אין כלל להידרש לבקשה זו. בנוסף ולחלופין נטען כי לא מפורט כלל מתי נודע כביכול למבקשים על הנסיבה החדשה וכי אותם מסמכים שהוצגו הוצאו מהקשרם ואינם מלמדים על העדר חוסן כלכלי.

6.בתגובתם לתשובה עומדים המבקשים על כך שיש במסמכים הנוספים כדי להעיד על חוסר יכולת כלכלית וכי ההחלטה הקודמת בעניין ערובה הינה החלטת ביניים הניתנת לבחינה מחודשת בכל עת.

7.לאחר ששקלתי את הדברים, קובעת אני כי דין הבקשה להידחות. אכן המבקשים ממחזרים טענות – טענות שנדונו עד דק ונדחו בהחלטה מפורטת ומנומקת. בית המשפט התייחס לסיכויי התובענה; בית המשפט התייחס לעניין היות המבקשים תושבי חוץ; בית המשפט התייחס להלכה המחייבת עת אדם פרטי מגיש תובענה. אכן הגשת הבקשה גם בנושאים אלו מהווה מסלול עוקף ערעור ואין לתת יד לכך.

8.גם ב"מסמכים החדשים" לא מצאתי כל ממש. ראשית, ועל פי ההחלטה הקודמת, ניתנה אפשרות להגיש בקשה חוזרת רק עם התקדמות ההליך וככל שתתבהר התמונה על סיכויי התובענה, ולא בנושא יכולתו הכלכלית של המשיב. בנוסף ולחלופין, המשיב טוען כי מסמכים אלו הוצאו מהקשרם והוגשו בהליכים אחרים. גם אם בהליך אחר נאמר כי המשיב מתקשה לעמוד בתשלום לעורך דין, אין בכך כדי לשנות מההחלטה הקודמת. לא מדובר בנסיבה חדשה מוצקה - דוגמת צו כינוס או עיקולים על נכסים וכו'.