ת"א 4701-04-12 דודוביץ אבן נ' קוקר ואח'

הצדדים להליך זה הם שכנים.

התובעים הגישו את התביעה בשל טענתם כי מי הביוב מבור הספיגה של הנתבעים עולים ומציפים את דירתם וכי נגרמו להם נזקים בשל כך.

בהסכמת הצדדים מיניתי מומחה מטעם בית המשפט, מר סופר דניאל, כדי לבדוק את הטענות העובדתיות של הצדדים ולחוות את דעתו המקצועית – אם קיימת בעיה כנטען על ידי התובעים ומה הדרך לתקנה, ככל שהיא קיימת.

לאחר הגשת חוות הדעת של המומחה ולאור ממצאיה, הצעתי לצדדים כי התיק יסתיים באופן בו הנתבעים יתקנו את הנדרש על פי חוות הדעת ויסכמו את טיעוניהם רק לעניין ההוצאות (החלטה מיום 24.1.13).

לאחר חילופי הודעות הצדדים, קיבלו הצדדים את הצעתי.

הנתבעים ביצעו את העבודות הנדרשות ומומחה בית המשפט חזר וביקר במקום ואישר כי העבודות שביצעו הנתבעים בוצעו כראוי. הצדדים הגישו סיכומיהם לעניין ההוצאות של התובעים ועתה המועד ליתן את פסק הדין. יוער כי על אף שבהחלטתי מיום 24.1.13 השתמשתי במילה "הוצאות", כוונתי היתה לכל המרכיבים הכספיים, כפי שמפורט בכתב התביעה וכך גם התייחסו הצדדים בסיכומיהם, לרבות נזקי התובעים.

השיקולים הרלוונטיים לעניין הפן הכספי של התביעה הם אלה:

עוד ביום 5.2.12 פנו התובעים אל הנתבעים במכתב, באמצעות בא כוחם. במכתב זה הם מציינים "הצפות חוזרות ונשנות" וזרימת מי ביוב לתוך דירתם. כמו כן מציינים התובעים את העובדה כי הנתבעים ניקזו מי גשמים אל תוך מערכת הביוב ובכך, בין היתר, גרמו להצפות. הם גם מזכירים את העובדה כי היו כבר פניות קודמות שלהם אל הנתבעים לעניין זה, קרי אין מדובר בפנייה ראשונה, וכי הנתבעים מתעלמים מן הפניות. הם מזכירים את הסיכון הבריאותי הקיים בחשיפה למי ביוב ולסיום הם מבקשים את רשות הנתבעים להיכנס לחצרם ולבצע בעצמם את התיקון.

ביום 19.2.12 חזרו התובעים ופנו לנתבעים, באמצעות בא כוחם, כשהם חוזרים על כל הטענות אשר במכתבם הקודם ומוסיפים ודורשים פיצוי בשל הנזקים שנגרמו להם.

חודש לאחר מכן, ביום 19.3.12 זכו התובעים לקבל תשובה מבאת-כוחם של הנתבעים. בתשובה זו הנתבעים אינם מכחישים את טענות התובעים בדבר קיומן של הצפות בדירת הנתבעים, הם מאשרים כי הנתבעים כבר פנו אליהם בעבר לעניין ההצפות (סעיף 4 לתשובה) ובפיהם מספר טענות - טענה אחת כי ההצפות נגרמו כתוצאה ממי גשמים ללא קשר לביוב (סעיף 6 לתשובה) ובכך הם הכחישו למעשה את טענת התובעים כי הם מנזקים את מי הגשמים למערכת הביוב. טענה שנייה, כי התקלה היא תוצאה של בנייה בלתי חוקית של התובעים אשר גרמה לזעזוע במערכת הביוב של הנתבעים (סעיף 3 למכתב). טענה שלישית, כי ההצפות נגרמו כתוצאה מכך שהתובעים לא השתמשו בחומרי איטום בעת שבנו (סעיף 2 למכתב) וטענה רביעית כי למרות זאת הנתבעים החליפו את המשאבה במערכת הביוב למשאבה חזקה יותר (סעיף 4 למכתב). בנוסף מעלים הנתבעים טענות שונות כנגד התובעים על התנהגותם.

בכתב ההגנה חוזרים הנתבעים על אותן טענות אשר העלתה באת-כוח במכתב מיום 19.3.12 והם אף צירפו חוות דעת מומחה כדי לבסס טענות אלה.

טענות ההגנה של הנתבעים קרסו בממצאי חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט, אשר הוגשה לבית המשפט ביום 10.8.12. המומחה מטעם בית המשפט מצא כי במועד הביקור אומנם לא היתה הצפה, אולם ממצאים בדירת התובעים מעידים על כך כי היתה הצפה של ביוב אל תוך דירת התובעים.

המומחה קבע כי האיטום של הביוב של הנתבעים אינו אפקטיבי באופן המאפשר זליגה (סעיף 4 בחלק 3 של חוות הדעת), הצנרת של הביוב אינה בקוטר הנדרש אלא צרה יותר (סעיף 4 בחלק 4 של חוות הדעת) ובנוסף מאשר המומחה כי הנתבעים ניקזו אל תוך מערכת הביוב את מי הגשמים (סעיף 3 לסיכום חוות הדעת).

המומחה הוסיף וקבע הנחיות כיצד יש לבצע את התיקון הנדרש.