ת"א 46913-01-16 תמאם נ' אסט ואח'

עניינה של החלטה זו היא בקשת הנתבע 3 (המבקש) להורות על מחיקת כתב התביעה של המשיב, מכוח תקנה 122 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, עקב מחדלו הנטען של המשיב במילוי אחר צו בית המשפט לגילוי מסמכים ספציפיים ומענה לשאלון.

ככלל, השימוש שעושה בית המשפט בסמכותו להורות על מחיקת כתב טענות של בעל דין עקב אי ציות לצו במועד, הוא מצומצם מאוד. המדובר בסנקציה חריפה השמורה למקרים קיצוניים בהם נובע חוסר הציות מזלזול בצו בית המשפט או אי ציות בזדון, זאת בין היתר לאור המשמעויות שיש סעד זה כלפי המפר [רע"א 9265-06 קלאב הוטל ניהול (1996) בע"מ נ' עו"ד יעל דגן (פורסם בנבו, 03/01/07)].

המקרה שלפני אינו נמנה על אותם מקרים קיצוניים המצדיקים את מחיקת כתב הטענות ועל כן דינה של הבקשה להידחות.

בענייננו, בפרוטוקול הדיון מיום 30/06/16 הוריתי לצדדים להשלים את ההליכים המקדמיים עד ליום 15/09/16.

כבר ביום 29/08/16, ועוד בטרם חלוף המועד שנקצב לסיום ההליכים המקדמיים, הגיש המבקש בקשה למחיקת כתב התביעה של המשיב, עקב אי ציות לצו.

יצוין כי מתחילה לא היה מקום להגיש הבקשה למחיקת בטרם חלוף המועד כפי שנקבע בהחלטתי, והבקשה הוגשה טרם זמנה.

ביום 26/09/16 הוגשה מטעם המשיב בקשה למתן ארכה להשלמת ההליכים המקדמיים, זאת בין היתר עקב מצב רפואי אליו נקלעה ב"כ המשיב וכן עקב העברת משרדה למקום אחר והקשיים הלוגיסטיים הנובעים ממעבר זה מטבע הדברים.

אכן, בקשת המשיב למתן ארכה הוגשה בחלוף המועד שנקבע מלכתחילה לסיום ההליכים המקדמיים, עם זאת, בנסיבות שהוצגו ובעיקר תוך שיש לזכור כי ב"כ המשיב אינה בעלת דין אלא עו"ד אני מקבל ההסבר לאיחור ולא רואה בו זלזול בהחלטת בית המשפט.