ע' נ' חברת א.ו. מזרח התיכון למסחר כללי והובלות בע"מ ואח'

צד ג': מליבו בנייה בע"מ ע"י ב"כ עו"ד מ. דסקל

צד ד': חברת א.ו. מזרח התיכון למסחר כללי והובלות בע"מ ע"י ב"כ עו"ד ס. חג'אזי

 תביעה בגין נזקי גוף.

1.התובע, תושב בית לחם, כבן 50, נפגע ביום 02.06.09 בעת שעבד באתר בניה אצל הנתבעת. הנתבעת שימשה כקבלן משנה לעבודות אבן עבור הצד השלישי - חברת מליבו בניה בע"מ.

הנתבעת והצד השלישי מכחישים את החבות.

התובע העיד בתצהירו שבמהלך עבודתו אצל הנתבעת בעת שכופף מוט מברזל "מוט הברזל קפץ ונשבר והופלתי על הארץ כאשר ידי ירדה מתחת לגופי ונשברה ידי מצד ימין". למקום האירוע הוזמן אמבולנס שהעביר את התובע לבית החולים "אל מוקסד". לתובע נגרם שבר בשורש כף היד. המומחה הרפואי מטעם בית המשפט, פרופ' מאיר ליברגל, קבע שלתובע נגרמה נכות צמיתה בשיעור של 15%.

2.לפניי העידו התובע, מנהל הנתבעת, חוסין גרייב מוסא ומנהל העבודה מטעם הצד השלישי, זכריה ג'בארין.

לאחר ששמעתי את כלל העדויות והתרשמתי מהן ולאחר שבחנתי את הראיות והטיעונים, הגעתי לכלל מסקנה לפיה לא הוכחה גרסת התובע, וכי בנסיבות אלה, אין מנוס מלהורות על דחיית התביעה.

3.ראשית, נטל ההוכחה במשפט האזרחי הוא בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה" ועל התובע להוכיח במאזן ההסתברויות שמתקיימות העובדות המבססות זכותו (ראו למשל: ע"א 45/15 חלימה נבולסי נ' נביל נבולסי בפסקה 12 (15.05.17)).

התובע הוא עד יחיד, שהוא בעל דין מעונין בתוצאות המשפט, ועל כן יש לבחון האם ניתן לסמוך על עדותו היחידה.

בענייננו, מעוררת עדות התובע שורה של תהיות וקשיים ואינה מספיקה בנסיבות העניין, בהעדר חיזוק ראייתי ולנוכח קשיים שיפורטו לקמן (ראו: סעיף 54(2) לפקודת הראיות[נוסח חדש], התשל"א-1971).

גרסת התובע לא הייתה עקבית ונתגלעו בה סתירות. כך למשל, בעוד שבתצהיר התובע, נכתב שהתובע עבד בכיפוף ברזל, העיד התובע שהוא נפגע ממכונה לכיפוף ברזל (ע' 8, ש' 32).התובע לא טרח לפרט בתצהירו את הימצאות המכונה לכיפוף ברזל, אף שמנגנון הפגיעה חייב ציון עניין זה (ע' 9 ש' 9-20). התובע העיד שהמכונה הייתה על הרצפה (ע' 4 ש' 22) ובהמשך העיד שהמכונה הייתה על שולחן (ע'8 ש' 10).